טראומה.
זה היה.
כמובן.
זה התחיל עוד במסיבה. למען להודות באלוהי האן איי. ( אולי זה בכלל התחיל באן איי? הייתי בערב בביקור נימוסים, מה שנקרא. אניברסרי של איזה חבר. ידיד יקר.
דוקא לא איש שיצא לי לדבר איתו הרבה, אבל מאד מרשים. דומה לסיפו של אסף. ( סליחה לאלוהי השמות, אני לא טובה בזה.. אבל מי שתלמיד חכם, ונכנס כבר לאתר של אסף.. ( שזה לא אני, מי יודע מה ) היה צריך לדעת את שמו של הסיפו... הוא מגרמניה אני חושבת.
בכל אופן, ההוא שיבוא ב... ממש בקרוב אליכם, עוד שלושה שבועות וקצת...
הוא גם שייך לאותו זרם, כלומר המורה שלו, כנראה, לא שאני מתמצאת ומכירה.. והמורה של המורה פה...
או משהו כזה.. אני לא ממש קולטת את המהלכים של הפוליטיקה הפנימית, עדין. וזה כמובן לא ... פשוט.
בכל אופן.
אז ככה.
יצא לי .... לריב.
עם כמה גורמים.
אני מול כמה, לא לבד, אחד על אחד. ( כנראה שהענין של ללמוד ווינג צון- זה מתפתח לכל הכיוונים במעגל... אז הריבים.. .כמו הנצחונות, הם פשוט היקפים אחרים...
אז יצא.
אוף.
( קשה, סורי, מצטערת, נאנחת, נזכרת שלפחות מישהו אחד, גם אם סביר להניח שהוא לא קורא פה... יודע להגיד לי וזוכר מעצמו לעשות את זה.. מה שנקרא... ומזכיר לי לפחות כמה שיוצא לו שאני יפה בעיניו, ומיוחדת, ו... נו.. חכמה, מצחיקה, טיפה מטורפת, אבל זה בסדר... )
טוב...
ניסיתי לספר על איזה... המשך של איזה חוויה, או לחילופין, אז איך לעזעזל בסוף , אלוהי הדאמט, פתחתי את השבוע המזוין?
( סליחה, זה סוג של התפרקות, ותסלחו לי אני כנראה נאלצת לקלל להנאתי... איתכן, ואיתכם הסליחה )
אגב... למי שלא סיפרתי... איזה סינית מטריפה הגיעה ללמוד... שלא תדעו. ( שכן, תדעו, כמובן )
מדהימה.
לא ראיתי בחיים יפיפיה כזאתי. ממש מדהימה. נכנסת וכל החדר מואר.. וכולם ישר רוצים לצחוק איתה... מדהימה.
טוב.
זה התחיל אבל קודם... הרבה לפני.. בלילה בלי שינה. הייתי כאמור באיזה התלבטות אבסטרקטית.... כבר ב...שבת.. לאן ולאיפה ומתי אני הולכת...
וכאמור, או בלי לאמור... טחנתי שקית. מודה.
טחנתי גם את כל הכסף שהיה עלי, ושתי בירות, ועוד, משהו, וגם סיגר. עישנתי בחיים שלי בפעם הראשונה, סיגר, די טוב, להנאתי הפשוטה... יותר לאט זה נשרף מסיגריה.. ויתכן שזה אגב לא רעיון רע.
לא פחות מסריח... לטעמי ה... ( עברתי לעשן טבק. זה אמור לעזור לי להגיע מתי שהוא לקרא את המדריך לאיך להפסיק לעשן כבר... רק תקרא- ותבין... )
הבטחתי שאקרא, לא סיכמתי תאריך. לא אמרתי מתי.
טוב. כן סיפרתי, "שם" ש...
היה לי התלבטות אחת בין להשאר במיטה, ולקרא מקסימום איזה ספר, או ללכת לאיזה מסיבת עוד מעט נגמר הפסח, יאללה, עושים על האש... באיזה בית של חבד ( הוזמנתי... אני "אורחת כבוד" ומותר לי לאחר לגמרי לסעודות ועדין לקבל מה שנשאר אם אני רעבה... שיחקו אותה הילדים החמודים שם. )
( סניף של חבד בניו יורק, והבחור מ... איפה שהוא רמת השרון נגיד... לשעבר.. יוצאי הודו. ממש זוג מקסים. )
"המאמצים שלי מחבד"...
טוב, אז הם הזמינו, אבל לא היה מלא צאנס שאני אבוא... הייתי כאמור...בקושי במצב לגשת החוצה לקנות כבר טבק או סיגריות.
אז סוף סוף... בשבת בצהרים... יצאתי עם הרכב לטיול בוקר. עצרתי אצל ויקי.. אמרתי לה שלום, ובוקר טוב, ומה נשמע... ( לפני זה ראיתי מישהו מהקבוצה... גם אליו, במקרה כבר ראיתי אז קפצתי פנימה לחנות משקפיים שהוא היה בה וגם איתו החלפתי מילה.. )
( למזלכם... לא קפצתי לספר... טוב, סגור שם אני מאמינה )
אחכ- הגעתי ל... חבדניקים האלה.. סוף סוף...
ו.. גם המאנציס נירגע, וגם העובדה שכל מה שאכלתי מהבוקר זה מצה ושוקולד ( יצא שבלי להתכוון שוב פעם שמרתי את הפסח... קטעים... כמעט גם את כל היום הנוסף.. לא שאני אמורה לשמור עליו , פשוט לא היה לי כוח לצאת לקנות לחם. )
הילד היה עם האב.
היה לי סוף שבוע ארוך לפני... ועל ההתחלה התבאסתי לגמרי ( מודה ) לשמוע על חגיגות המימונה או מה שזה לא היה שרץ בכל מקום אחר בעולם רק לא אצלי, לא איתי. לא כאן...
בקיצור... נרדמתי מוקדם.. וקמתי לי ליום ראשון מזורגג שהבטחתי בו לויקי אני חושבת לבא נקיה ( השקית הסתימה ב.. אותו הערב, ביום שישי, ו.. מה שנשאר ממנה גרם לי לשוק קיבתי על הבוקר של שבת.... ) התפוגג בסוף.
אז ביום ראשון... לא היה משנה כלום, התכוונתי שאני יוצאת בטוח לאיזה מקום- או מימונה, או מסיבה.
בסוף הלכתי למסיבה של ה"קונסוליה" ( סליחה, בחיים שלי לא ראיתי כזאת חבורה מפגרת של יורמים מקפצים בשורות.. סתם, הם בסדר, יש תמיד אנשים נחמדים, אם לא הם אז הנלווים... )
זהו. אז בסוף.. חברה, חזרה מישראל. הבלתי מתוזמנת הזאת הגיעה לארץ ביום שאני נסעתי ורק חזרה... ואני ממש התגעגעתי לשמוח שהיא סוף סוף כן שוב כאן.
( עד שכבר מצאתי פה חברה. חברות זה מצרך יקר )
אז היא- מצחיקה מהסרטים.
חיה בסרט.
עוסקת במה שבא לה ( מקצוע חביב )
סובלת מ.. ביטחון עצמי מובנה .. או ההיפך, אבל, בכל מקרה... בחורה עם דרישות. ( אני נורא התרשמתי מהפנים שלה בפעם הראשונה שראיתי אותה )
הם באמת יפות. יש בה משהו מיוחד, אצילי.
אז היא חזרה, וניגסה לי ( חחחח - סתם, לא ניגסה, היא חמודה ) שאם אני אבוא לקחת אותה היא תבוא איתי למסיבה...
אוך... והמאניאקים מווינט ( אני דורשת פיצוי, שתי משקאות על חשבון הבית במסיבה הבאה או ש.. חחחחח )
טוב.. בקיצור.
הלכנו. נסענו.. באתי לקחת אותה באוטו שהמנורת דלק שלו עוד לפני הגשר נדלקה...( נגמר הדלק, הפירוש והכוונה )
נסענו...מצאנו חניה, השארנו את המעיל במכונית שלא נצטרך להפקיד אותו בשום מקום- תודה רבה. ו... פסענו לנו... לא בנחת ( הבחורה מאד עצבנית כשהיא עיפה, והיא הודיעה לי מראש שהיא עיפה ועושה לי טובה )
טוב... באנו, אני הודעתי לה מראש שאני לא מקפיצה אותה חזרה אם בא לי להשאר שם. ( בקושי ברחתי מהאן איי בזמן... )
ויתרתי על התענוג לאכול מופלטות ( לא נורא, קיבלתי מלא פיצוי... עוגיות מרוקאיות שאני לא אקטר )
( ובירה קומפלימנטרי על הבית.. שיגידו תודה שלא באתי עם בקבוק פרטי הפעם והתנהגתי כמעט יפה )
טוב.. באיזה שלב איזה נודניק נידבק אליה ( מה באיזה שלב, מהשלב הראשון... ) ( בשלב שאני עוד זזתי באי נוחות בכיסא ולא ידעתי אם זה לענין לגשת לבר לספור כמה קוואטרים יש לי בארנק המצחיק ואם זה מספיק לאיזה בירה... )
הם דפקו מחיר כניסה למסיבה- ואני בפעמים האחרות הייתי על המיילינג ולא שילמתי. בני זונות... גבו ממני 15 דולר על מסיבה, כשיש מליון מסיבות עם גמאיקאן בויס סקסיים אחרים בעיר...
לא חשוב. יצא בסוף נחמד, פגשתי איש מקסים, ועוד חבר שלו, סקסי לגמרי.
אם הייתי קצת פחות מסטולית, ומסוגלת לתקשר לא בתבניות... הייתי מסבירה להם על ההרפס.. אבל מכיוון שהייתי יותר מידי עליזה ועיפה... בסוף ... הראיתי להם את הבלוג הזה במקום.
יאללה, שיהיה כניסה, גם אם היא שלי. ( סתם, אבל באמת שאין פה כניסות בכלל... זה היה אמור אני מבינה להעליב אותי? )
לא משנה.
אני אולי אעבור לבלוג באנגלית. הגיע הזמן.
וגם יותר קל להעלות תמונות. ממשק תומך גוגל יש למשל ל... לא זוכרת את השם. סתם דוגמא.
טוב... באיזה שלב... שתיתי קפה אצל הבחור שאסף אותי שאתן לו טרמפ מהמסיבה ( כל מסיבה אני מבינה זה ה.. לתפוס איזה אחד שיתפוס איתך טרמפ? אוקי.. פרנציפ נחמד )
הבעיה היחידה עם הרכב זה שצריך בסוף גם להחזיר אותו.. כאמור.
אז... הייתי צריכה קפה. ואחרי ה 15 בכניסה, ה 7 או 8 לבירה, ועוד טיף, לא ידעתי כמה כסף נשאר ( להזכירם זה בקוואטרים, היה לי מלא, פשוט תיכננתי כבר איזה עשר פעמים לעשות עם הרכב הזה כביסה... רק לא יצא )
( אז אין בגדים, אבל זה נושא אחר, פחות כאוב )
זהו.
אז מה שקרה...
חזרתי בסוף עיפה ורצוצה לבית. ו... כבר חיכיתי לכדור ( אני איבדתי כל חוש כיוון עם הזמן שלו.. הגוף שלי חושב שזה בשעה 11. אז הוא מזכיר לי... ואני בדרך כלל נוהגת לקחת מוקדם, כדי לקום בזמן.. אחרת אני לא מתעוררת.. אין לי שעון מעורר של חרשים, אני לא יכולה לדעת מה השעה בבוקר בדרך כלל )
אז פתאום.
כשחזרתי, אותו ערב, בוקר, ... לבית ריק. הרגשתי סוג של חוסר ביטחון. של איום. ו.. זה היה אחרי שעצרתי בתחנת דלק.. בדרך. והצלחתי בכספי האחרון, עד הסנט, לקנות סיגריות ולמלא מספיק דלק... לפחות עד הבוקר ( שש דולר )
ולהחזיר את הרכב בשלום.. ולגלות... שאין לילד שלך בכלל מחר, כמו שחשבת בטעות, בית ספר. ואת צריכה, תיכננת, ללכת לווינג צון, שתי אימונים. ( והיום הפסדתי עוד אחד, בגלל הלויה )
טוב... הגעתי לבית.
והתקשרתי לאקס, זה היה כבר אחרי שבע, שיגיד לי באיזה שעה הוא מתכנן להחזיר את הילד... אז הוא קודם כל, לא ענה.
אחכ. אחכי המפגש המביך שלי עם הלוח קיר של הבית ספר, כשהבנתי שאין בית ספר וזה אומר לגרור את הילד למליון סידורים כולל שני אימוני ווינג צון- וזה יותר מידי... עשיתי לו עוד הודעה, שאם הוא רוצה שהילד ישאר איתו עוד יום, כי אני בסידורים.
בקושי אמרתי שלום לבחור הצעיר אחרי החג. ככה ש... בכל מקרה, רציתי לראות מה קורה איתו. באיזה מצב הוא חזר.
אז....
הוא לא ענה. שנית.
ואני תיכננתי לישון איזה שעתים, נניח עד תשע, ואז לקום רעננה.
אז הוא לא ענה.
אז החלטתי, ש.. יקפוץ לי .
ונכנסתי להתקלח. ולהכין את עצמי כבר ליום הארוך שמצפה לי.
ואז הוא ענה שהוא כן יוכל להיות איתו. אבל אני כבר הייתי בבית כנסת. כי. אמרתי, אם הוא לא ענה כי הוא לא שם, אז שאחד מהחברים שלו ( אם הוא לא ענה, כי הוא .. לא יודעת- לא פנוי לדבר איתי ) אז אולי אחד החברים שלו יצליח לתפוס לי אותו בטלפון. בשבילי.
אז הסתבר שהוא שם... ( ואז גם ראיתי את ההודעה )
ושהבן שלי. שוכב כמו איזה... לא יודעת. בפיגמה, ועם הנעלים עדין על הרגלים, ובלי גרבים. על הרצפה ( אז מה אם זה שטיח קיר? )
וקיבלתי את הקריזה של חיי.
דבר ראשון.
היי- מנין? אתם תקפצו לי, כן? זוכרים אותי? אני ניצה, ניגבתי לכם את התחת כשהייתם עוד ילדים קטנים. ואם צריך אני אלחם מול כולכם ויוכיח אותכם עד בית דין של מעלה. לא מפחדת יותר מכלום.
ואם צריך לחתוך אותכם, יא מפגרים בשביל להביא עכשיו ומיד שש כסאות, שגם אם הם כבדים, אני בסדר ובשתי נגלות מסיימת. בשביל , דבר ראשון לסדר "מיטה" לבן שלי.
אז הם, אחד מהם ואחכ השני, עזרו לי. כביכול, חברים של הבעל, האקס, כמובן, לא הבעל הדתי יותר, אבל עדין נשוי לי כספית, למשל.
בקיצור, סידרתי מיטה, הורדתי לו נעלים, כיסיתי לו את הרגלים, נתתי לו נשיקות בקול רם. אמרתי לו כמה שהוא ילד מקסים וכמה ואיך שהתגעגעתי אליו.
שמתי את הנעלים שלו מתחת למתקן מעילים.
ו.. הלכתי להשתין... נניח או משהו. לעשן, אולי.
עדין לא הייתי התקפית. רק מתה מעיפות וטיפה בקריזים, נגיד.
ואז...
באו שתי דתיים. משום מקום. ( כת אחרת לגמרי ) לבקש צדקה.
עכשיו. אחרי שגמרתי את כל הכסף שלי בארנק. ולמי שלא ידע, אימצתי לי איזה ילד ביום שישי, הומלס... נתתי לו להתקלח, הוא לא רצה, אז רק החליף בגדים.. נתתי לו מעיל ישן של האקס.. שיפסיק לחשוב שהוא .. שיש לו פה שמירת חפצים בבית...
ואוכל... ותה... היה נחמד. בסוף, נתתי לו את כל הכסף שהיה לי, הקטן בקונכיה.
אז לא היה לי בבית כלום, חוץ מעשר דולר. בלבד, אחרונים, שלא נעים להגיד, אבל שמרתי לכל שקית שלא תבוא...
( אין לי כסף אין לי, אבל עשר דולר יש.. ) אז באותו בוקר. תרמתי אותם צדקה. לא התכוונתי, בהתחלה, נתתי לאחד חמש, ואז השני ביקש גם, למשהו אחר, אז נתתי גם לו, ו.. לי לא נשאר... אבל הייתי בבית כנסת והנה הקופה... שתתקתק- לא? ( האקס, אז יוצא- שהגילט שלי אמר שאני סוחטת ממנו כסף וההגיון אמר שאני דורשת את הפשוט ביותר, הבסיסי, והמגיע לי )
זה היה נורא. גרוטסטי, ונורא. כי הם הלכו בכל הבית כנסת וגם ההוא נתן... אני נכנסתי פנימה, בינתיים, והראתי להם שבבית כנסת המזוין הזה, כשאני מגיעה, אם לא ( טרם )סידרו לי עזרת נשים, אז אני מכינה לבד- הנה, מצד ימין, תכיר , זה הגבולות, זה הבן שלי ישן. ופה, מהצד השני, תכירו גם, זה המעיל המסריח שלי.. סוחבת אותו בשקט עוד שנה, אם זה המחיר ושלא יהרגו לי עוד איזה חיה מסכנה... אז זה מעיל מחאתי, וזה בסדר מצידי.
וזהו, זוזו לכם עכשיו ילדים יקרים, אם ישבתם פה מקודם, עכשיו פה זה עזרת נשים.
אז אחרי שהדוסים הלכו. אני נישארתי בלי כסף.
ו... פתאום לקחתי פיסת נייר.
והתחלתי לחשב את ההוצאות שיש לי. לעכשיו, מיד- מה אני צריכה? חלב? לחם? לשלם את הדבר של המכונית, הרגסטריישיין? שם, פה.. והגעתי לשלוש מאות דולר, של דברים ועוד שכחתי להוסיף כביסה אפילו ( עשיתי ממש רישום, אל תשאלו... ואחכ, היה שם במקרה לוח עם טוש אדום, אז עשיתי עוד אחד, בשבילו )
עשיתי לו הצגה, הקיצור, בבית כנסת. לא רק לו. לכל מי שהיה שם.
את כל התיסכולים שלי אני ממש הוצאתי שם. בקריזה הזאת.
ואז הוא לקח את הילד, לא לפני שהוא נכנס איתו ל"בית" לקחת דברים.
ואני בכסף שהוא כן נתן לי באותו רגע, פלוס איזה שש דולר שאני חייבת שם, במכולת. קניתי מצרכים פשוטים, לארוחת בוקר.
אז הוא לקח אותו בלי ארוחת בוקר.. איתו לעבודה.. זאת נסיעה ארוכה והוא תמיד מאכיל אותו גאנק. שויין.
ואני נסעתי לשיעור בוקר. סוף סוף
בפרק ב, אינשאללה, יסופר על ביקור ההשתנה הנימוסי שלי ב... סוכנות דוגמנים ודוגמניות שתי קומות מתחת לווינג צון.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
