היא גדולה מידי, וכל המאמצי הלוך ושוב שלי לגמור כבר ולהפטר עלו בתוהו. כולל איזה ניסיון עליון להזמין חברה... עשיתי לה חומוס, ( יצא נורא, לא נורא, הופקו לקחים ) רק תבואי.
כלום. נתקעתי פה לבד. בבוקר... חיפשתי סיגריה ו.. יצא ששוב.. טוב, הפעם זה בראשון. וכן, יש לי גם לעשות כביסה.
( לא כל יום זה יום שישי, שאת מרשה לעצמך להופיע בתלבושת רחוב... תעזבו אותי, זה מה שהשגתי, יתר הבגדים שלי מלוכלכים )
מה עכשיו?
סיפרתי לכם שהסיפו אלכס לימד אותי את החלק ב של ה מיאו מיאו או איך שמבטאים את זה? ( איך מבטאים? מוי משהו )
בכל אופן, לא קלטתי, לא שאת שלוש קלטתי. אבל אני טובה בהקשרים, וזה מה שחשוב.
כל האיגרוף שלי השתנה מאד. השתפרתי אימים השבוע.
וגם עשיתי תרגיל איזה יום של מעקב, לשמור את הרגל שלי צמודה לשלו.
חוץ מזה. אין כמעט מצב של אי תנועה. הוא מכריח אותי בתרגילים שהוא נותן לי להתקדם ולהתקיף, לא משנה מאיזה תנועה. להפסיק לשמור על הצעדים הנכונים ופשוט להתקדם.
והוא עושה לי הדגמות. ממש פרטי, מביא את הכי מתקדם ומראה... זה מדהים. איזה תשומת לב.. מחמיאה.
ו.. גם מסביר לי ממש מולי.
בקיצור. מותק. ואין ברירה.. אני מודה .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
