"אני פוחדת שהשילוב של הפליטים בבית הספר ידרדר את התלמידים הוותיקים. היו צריכים לשלב אותם גם בבתי הספר בצפון העיר, אך בצפון לא יודעים להכיל את השונה, חוץ מזה שההורים שם היו מציבים סוללה של עורכי דין שהעיריה לא היתה יכולה להתמודד איתם", כך אומרת יעל בלוקה, מנהלת בית הספר הגליל, על שילובם של הפליטים במערכת החינוכית בדרום העיר.
החל מאוגוסט 2007 קולטת עיריית תל אביב את הפליטים במערכת החינוך (לא כולל ילדים עד גיל שלוש, שלהם אין מענה. כאלה יש בתל אביב כ–40). הפליטים שולבו בארבעה בתי ספר בעיר, כולם בדרום: 42 ילדים בביאליק רוגוזין (עירוני ו'), 17 בנופים, 14 בהגליל ושניים בהירדן. כמו כן, 20 בני 13–15 ממתינים לכיתת אולפן שתיפתח בימים הקרובים.
בביאליק רוגוזין ברחוב העלייה נקלטו עד כה פליטים בגילאי 4 עד 18. מדובר בבית ספר הערוך לקליטת פליטים משום שהוא מספק לתלמידיו פנימיית יום הכוללת ארוחות ופעילויות. מאחר שבבית הספר לא היה מקום לקלוט פליטים נוספים, העבירה כאמור העיריה פליטים לשלושה בתי ספר יסודיים אחרים בדרום העיר. משרד החינוך והעיריה דאגו להעביר את התקציבים — למרות שבתי הספר האלה אינם ערוכים לקליטת הפליטים. מדובר בבתי ספר שלומדים בהם ילדים מאוכלוסיה סוציו–אקונומית קשה וילדים עם קשיים לימודיים ורגשיים.
"מדובר בתלמידים שאינם יודעים כלל מהי מערכת חינוכית. הם בתחילה לא ידעו מה זה שירותים, והיו עושים את הצרכים בחצר", מספרת בלוקה על הפליטים שנקלטו בבית ספרה וטוענת כי פיזורם בין הכיתות השונות היה שגוי. "היו צריכים לפתוח כיתה שתכיל את כל הפליטים יחד, כך הם היו מצליחים יותר להשתלב. המצב הנוכחי הוא לא פתרון. בתפיסה של מערכת החינוך קיימים קשיים".
לבית הספר היסודי הגליל שבשכונת התקוה הקציב משרד החינוך 5,000 שקל לרכישת ציוד. כמו כן הוגברו בו שעות הלימוד. "הילדים האלה מקבלים מדי יום ארבע שעות פרטניות, אבל הם זקוקים למסגרת תומכת אחרת, מסגרת של פנימיה".
בתי הספר בדרום נחשלים יותר. למה לא שילבו אותם בבתי ספר טובים יותר?
"כי בצפון ההורים היו מזמן מגיעים לעיתונות. היו צריכים לפזר אותם גם בדרום וגם בצפון, אבל העיריה לא רוצה להתמודד עם עורכי דין ובתפיסה שלה הדרום זה המקום שיכול לעזור לפליטים. הם צריכים ללמוד במסגרת תומכת, מהבוקר עד הערב, שתיתן מענה פסיכולוגי וחברתי. בית הספר נותן חלק מהצרכים האלה, אבל לא יכול לתת הכל.
"אם הילדים הללו היו מגיעים לצפון הם לא היו מחלישים את הילדים שם, בזמן שפה הם יכולים להחליש את הילדים. עם הפליטים יש הזדמנות לחנך את הילדים לפגוש את השונה, וגם את הילדים בצפון צריך לחנך לערכים כאלה".