יומן החלומות של אלמה =]

שובבי שלי,

טוב, אז האמת מאמי, לא רציתי להתחיל להפוך את הקטע הזה להרגל- שכל חודש תקבלי ממני מכתב אהבה- כי בסוף זה כבר יחפור לך וימאס לך.. =/ אז אני מבטיחה שזה האחרון. (אלא אם כן תתעקשי שאני אמשיך עם החפירות האלה..)

מאמי, אני כותבת לך עכשיו, כשהשעה 6:00 בבוקר, ההורים ישנים במיטה מעליי, ואני נרדמת בין משפט למשפט.

לא יכולתי לחכות, זה בער בי..

כמו הבערה שיש לי כשאני רואה אותך או כשאת אומרת לי שאת אוהבת אותי או כשאת מלטפת אותי או כשאת מנשקת אותי, בקיצור,- כמו האהבה שלי אלייך!

את קולטת שלפני שעתיים היינו יחד, התנשקנו על הספסל ששם הכול התחיל?!  אני לא.. לא נקלט לי ששוב את כ"כ קרובה אליי אבל עדיין רחוקה.. ולא נקלט לי כמה שאני אוהבת אותך..

מאמי, זה באמת הגיוני שבנאדם יכול ככה לאהוב בנאדם אחר?!

אני לא מבינה את זה. כמו שאני לא מבינה את דרכו של העולם, אני לא מבינה איך בנאדם יכול לאהוב בנאדם אחד ויחיד, כ"כ הרבה, ממש הרבה- עד כדי כך שהוא יהיה מוכן למות בשבילו, להרוג את מי שיפגע בו ולתת לו את כל הכוח והמשאבים שיש לו..

אני אולי לא מבינה את ההיגיון אבל אני אוהבת את זה. האמת, אין היגיון כמעט בכלום וזה ככה כל החיים, זה מתחיל בגן, נמשך לצבא, ונגמר בקבר. כשאתה מתחת לאדמה, והאישה שאתה הכי אוהב בעולם בוכה מעלייך, ואתה עצוב, ואתה כואב, ואין לך מה לעשות בנידון. ואז אתה מרגיש באמת את האהבה. את הכאב שלה, שיש לה בלב, בנשמה ואפילו בעצמות בגוף. אתה מרחם עלייה, רוצה לעטוף אותה עם הזרועות שלך, להיצמד אליה שלא יהיה לה קר, שלא תרעד מהפחד שמשתולל בתוכה כמו סערה, לאהוב אותה ולתת לה להרגיש את זה.

אז מאמי שלי, דבר ראשון, ככה אני מרגישה כשאת עצובה, כואב לך, רע לך..- כואב לי, אני עצובה ורע לי. ממש אבל.

ודבר שני, אני לא רוצה לחיות בלעדייך. ואם זה אומר שאת תחיי 101 ימים, אני רוצה לחיות 100.., כדי שאפילו יום אחד אני לא אהיה בלעדייך.

ודבר שלישי, זה בסדר שאין היגיון, כל עוד אמשיך להרגיש את זה ואותך, עד סוף חיי..

אני אוהבת אותך..

אז למה בכלל כתבתי לך מכתב? כי אנחנו חודשיים.. ואת יודעת מה?! חודשיים זה לא הרבה זמן, אבל אני מרגישה שאני איתך כל החיים. אני מכירה אותך וכל דבר בך מדהים אותי, מחרפן אותי, מושך אותי.- ועדיין, אני כ"כ אוהבת אותך!!! =* מואהההה!

מאמי שלי, אני כ"כ מקווה שיהיו לנו חודשים על גביי חודשים ביחד, ככה כל החיים ואני מאחלת לנו שנמשיך לאהוב ושתמיד תישאר התשוקה, הדאגה, האהבה, המבט, הליטוף, ההבנה, ההקשבה, החלומות משותפים והשאיפות גדולות ומשותפות ובעיקר שנמשיך להרגיש אחת את השנייה כמו היום- כשרע וכשטוב לנו..

אני אוהבת אותך, אישה שלי!

 את הכל בשבילי..                                                     -פינוקי..

*** כתבתי לה את המכתב הזה מזמן ורק עכשיו העלתי אותו.. (כיום אנחנו כבר 3 וחצי חודשים..)

אני ופאפי...- אני עיצבתי את התמונות.. מהמם, נכון..?

יש עוד מלא.. בהזדמנות אני אעלה עוד..  תתאפקו..=]]]]]