יומן החלומות של אלמה =]

כבר שבוע שאני חושדת.., אז באתי לאמא ושיתפתי אותה בחשדותיי.

אני: "אמא.. יש לי משהו מפחיד ומוזר לומר לך.. ואני מצפה שתעשי משהו בנידון ולא תחשבי שאני מושגעת.."

אמא: "אלמוג, אל תפחידי אותי.. מה קרה? היא מתיישבת..

אני: "אמא, יש לי יצור בלתי נראה בחדר שחי איתי ומחרבן יותר ממני.."

אמא: "אלמוג, תפסיקי עם השטויות שלך, נו באמת הבהלת אותי.. כבר חשבתייייי!!!" קמה ממקומה וממשיכה בבישולים..

אני: "אמאאאא, נו באמת!!! אני נשבעת!!! אני לא מחרבנת 10 פעמים ביום.. רק 3!!! אני אומרת לך, מישהו איתי בחדר!!! איך נגמר לי הנייר טואלט כ"כ מהר?!!?!!?!?"

אמא: "את משתינה הרבה ומחרבנת הרבה.. זה למה נגמר לך הנייר טואלט.."

אני: "אמאאא, נו די.. באמת, זה הזוי מידיי.. משהו קורה כאן.."

אמא: "אלמוג- הילה! (מתעצבנת שאני חופרת לה) נמאס לי מהשטויות שלך, לכי תהיי בלשית וזהו! מה את רוצה שאני יגיד לך?! שליצור מהחלל החיצון נמאס לחרבן בחלל החיצון והוא יורד למטה כל פעם שבא לו לחרבן???"

אני: "אוווו, זה נשמע יותר הגיוני.. תודה!!!"

ואז גילינו שהעוזרת בית מגניבה לתיק שלה כל פעם נייר טואלט מהחדר שלי, וזו הסיבה האמיתית..

כנראה שאי-טי פון הום, לא אוהב אותי אחרי הכל..

לילה טוב ויומטוב!!!