מדינת ישראל – מדינת הלאום היהודי
מגילת העצמאות
1) התאריך הלועזי – 14.5.48, תעריך עברי – ה' באייר תש"ח.
בן גוריון בחר להכריז על המדינה דווקא בתאריך זה מפני שזה היה היום האחרון של הבריטים במדינת ישראל, והוא לא רצה שיוצר וואקום- שלא יהיה מי שישלוט על המדינה והערבים ינצלו זאת ויקחו את המדינה לעצמם.
2) בחלק הראשון (עבר) מדובר על רקע היסטורי להקמת המדינה
בחלק השני (הווה) מדובר על הנסיבות העכשוויות להקמת מדינת ישראל.
בחלק השלישי (עתיד) מדובר על אופיה העתיד של מדינת ישראל.
3) זכות היסטורית – א"י ניתנה לאברהם אבינו ולזרעו.
זוהי מולדתם של היהודים, אלרח שהוגלו מא"י שבים היהודים לארצם מתוך קשר היסטורי ומתוך רצון לחדש בה את חירותם, הם הקימו יישובים ופיתחו את המקום ומגיע להם לחיות במקום משלו.
זכות רוחנית – בא"י ישראל התגבשה השקפה של יהודים שהסתמכה על האמונה בה', זהו המקום בו היהודים יכולים לממש את אמונתם בה'.
זכות טבעית – לכל עם מגיעה הזכות להקמת מדינה משל עצמו.
זכות משפטית – בהצהרת בלפור ניתן תוקף בינלאומי לקשר ההיסטורי של העם היהודי לא"י ולזכותו להקים בה מדינה.
זכות מוסרית – השואה של העם היהודי היא ההוכחה שצריך למצוא פיתרון לעם היהודי החסר מולדת, זאת אפשר לעשות על ידי חידוש המדינה היהודית בא"י ישראל.
בנוסף לכך היישוב היהודי בא"י תרם את חלקו בדם חייליו בזמן מלחמת העולם השניה כנגד הנאצים, ולכן מגיעה להם מדינה.
4) מדינת ישראל היא מדינה יהודית – "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות"
מדינה דמוקרטית – "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות"
5) החוקים הנחקקו ברוח המגילה הם:
- חוק השבות – העוסק בזכותו של כל יהודי לעלות לארץ ובאותו הרגע כשהוא עולה הוא מקבל אזרחות ותמיכה מהמדינה.
- חוק האזרחות – הקובע את מעמדם של היהודים ושל המיעוטים במדינה.
6) ארבעת התנאים הנדרשים להקמת מדינה:
- אוכלוסיה
- שטח
- ריבונות
- משטר
7) מעמדה המשפטי של מגילת העצמאות היא שבמגילה רשומים העקרונות של המדינה שתוקם.
גבולות המדינה
1)הגבול הבינלאומי- בשנת 1917 הבריטים כבשו את הארץ מידי התורכים, הבריטים קראו לשטח שכבשו פלשתינה- א"י וזה אושר ע"י חבר הלאומים.
גבולות החלוקה- גבולות החלוקה הוחלטו באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, גבולות אלו לעולם לא באו לידי ביטוי בשטח מפני שהערבים לא אהבו את החלטה זו ופרצו במלחמה נגד היהודים.
השטחים שנכבשו לאחר המלחמה הם שימשו לגבולות החדשים.
גבולות הקו הירוק- לאחר שנה שמלחמת העצמאות התקיימה התקיימו ברודוס הסכמי שביתת הנשק שהם הגבולות שיתקיימו עד הסכם השלום.
לערביי ישראל לא הוקמה מדינה משלהם מהשטח הנותר, ירדן סיפחה לעצמה את ירושלים המזרחית, עזה נכבשה על ידי מצרים.
גבולות הקו הסגול- מלחמת ששת הימים פרצה ב5 ביוני 1967.
במלחמת ששת הימים כבשנו את מדבר סיני וחבל עזה מידי מצריים, רמת הגולן מידי סוריה, ירושלים המזרחית יהודה ושומרון מידי ירדן.
לאחר שישה ימים הוכרזה הפסקת אש והשטחים שנכבשו בזמן המלחמה שמשו לגבולות החדשים.
2) גבול הקו הירוק נקבע על ידי שביתת הנשק עם הפלשתינאים בשנת 1949.
הגבול עם מצרים נקבע ב26 במרץ 1979, החזרנו את חצי האי סיני.
הגבול עם ירדן נקבע ב26 באוקטובר 1994 .
3) הכינויים השונים לשטחים שכבשה ישראל במלחמת שש הימים הם:
- שטחים משוחררים: שטחים שנכבשו על ידי מדינות שונות, וכשנחתמו הסכמים אז השטחים הכבושים כביכול שוחררו וחזרו לבעלות מדינת ישראל.
- שטחים כבושים: כינוי לפי המתנגדים לסיפוח.
- שטחים מוחזקים: שטחים שעדיין לא ברור של איזה מדינה הם, רק כשאר יתקיים הסכם שלום המצב יהיה ברור.
- יהודה ושומרון וחבל עזה- שמות תנכיים לשטחי "הגדה המערבית" ובחבל עזה.
הם נקראים כך כדי להדגיש שהם חלק ממדינת ישראל, והערבים לא קוראים להם כך כי הם מתנגדים לעובדה זו.
4) השטחים שמדינת ישראל סיפחה הם רמת הגולן מידי סוריה בשנת 1981.
ירושלים המזרחית מידי הירדנים בזמן מלחמת ששת הימים, 1967.
הרכב האוכלוסייה בישראל: חוק השבות, חוק האזרחות
1) תוכנו של חוק השבות: לפני השינוי ב-1970 החוק היה תקף רק על יהודים .
כאשר יהודי עולה לארץ הוא מקבל אשרת עולה.
אשרת עולה היא כאשר יהודי עולה לארץ המדינה נותנת לו עזרה, ויתורים וכו', בכדי שיהיה לו יותר קל בתחילת דרכו בא"י.
אך יש הגבלת עלייה ליהודי על פי החוק כגון:
יהודי שהוא פועל כנגד העם היהודי.
יהודי העלול לסכן את בריאות הציבור ובטחון המדינה.
יהודי בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
בשנת 1970 נוסף תיקון לחוק שקבע שגם בני הזוג הלא יהודיים של היהודי יכולים לעלות לארץ ישראל וגם הילדים שלו ובני זוגם והנכדים ובני זוגם.
תיקון זה נוצר בשביל לא לפרק משפחות ומעודד את היהודי לעלות לארץ ישראל כי הוא יוכל לעלות עם המשפחות שלו.
2) חוק השבות נקרא כך מפני שהמילה "שבות" באה מהלשון לשוב.
3) חוק השבות פוגע באופייה בדמוקרטי של מדינת ישראל כי הוא בעיקרון מרשה רק ליהודים לעלות לארץ והוא לא נותן הזדמנויות לאנשים אחרים שרוצים לעלות לארץ ישראל, לא מאפשרים לאנשים שלא יהודים לממש את זכיותיהם, את החופשיות שלהם לעבור ממדינה לאיזו מדינה שהם רוצים.
4) התנאים לקבלת אזרחות ישראלית :
מכוח חוק השבות- כל יהודי רשאי לעלות ארצה ולקבל ממדינת ישראל אזרחות , ישראל היא המדינה של העם היהודי.
מכוח ישיבה בישראל- ככל זה מתייחס לאוכלוסייה הלא יהודית היושבת במדינת ישראל.
נתיני הארץ שהיו רשומים כתושבים מיום הקמת המדינה עד יום תחילת תוקפו של החוק.
מכוח לידה- מי שהוריו אזרחים ישראלים , יהיה לאזרח ישראלי מלידה.
גם אם נולד מחוץ לגבולות המדינה לאזרחים ישראלים.
מכוח לידה וישיבה בישראל- מי שנולד אחרי הקמת המדינה בשטח של מדינת ישראל והיה תושב ישראל חמש שנים רצופות לפני יום הגשת הבקשה – יהיה אזרח ישראל.
הבקשה יכולה להיות בתקופה שבין יום הולדתו ה-18 לבין ה-21.
מכוח התאזרחות – אדם זכאי לקבל אזרחות ישראלית אם הוא :
נמצא בישראל, היה בה בשלוש השנים שלפני הגשת הבקשה להתאזרחות ,
זכאי לשבת בישראל ישיבת קבע, השתקע בישראל או רוצה להשתקע בה , יודע במידת מה את השפה העברית.
מכוח הענקה – בסמכותו של שר הפנים להעניק אזרחות על פי רצון המדינה.
זכויות המיעוטים בישראל
1) המיעוטים במדינת ישראל הם הערבים.
2) הקשיים של האזרחים בני המיעוטים בחברה הישראלית הם שהערבים כן רוצים להיות נאמנים למדינת ישראל אך גם משפחתם של הערבים הנמצאים במדינות אחרות מחוץ לשטח המדינה, והן בעצם המדינות האויבות של ישראל אז ישראל פוגעת בהם ובאנשים שחיים במדינות האויבות ולכן לערבים יש קושי גדול מאוד אם להזדהות ולהשתלב עם הישראלים כאשר הם פוגעים באחים שלהם.
3) הזכויות ניתנות למיעוטים במדינת ישראל הם שהמדינה תתייחס לערבים בשוויון זכויות חברתי ומדיני סלי הבדל דת, גזע ומין.
המדינה תקיים חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות , המדינה תתמוך ותהיה נאמנה.
סמלי המדינה
1)אופייה היהודי של מדינת ישראל בסמלי המדינה בא לידי ביטוי כך שבסמל , המנון, ובדגל מציגים את הדברים הקדושים לעם היהודי כגון :
בדגל – המגן דוד הוא סמל לדוד המלך , המגן דוד הוא גם סמל שנתקדש במסורת ישראל.
בהמנון – מדברים על ירושלים שהיא קדושה וחשובה (ירושלים היא עיר הבירה של מדינת ישראל) .
בסמל- המנורה מסמלת את המנורה שהייתה בבית המקדש, עלי הזית שתי משמעויות:
- שורשיות, אחיזה בקרקע.
- סמל לשלום ודו קיום.
2) "בסמלי המדינה ניתן לראות את הקשר בין עברו של עם ישראל לבין ההווה" – בסמלי המדינה מצויים כל מיני דברים הקשורים לעברנו, עבר מדינת ישראל למשל מנורת השמן שהייתה אחד הכלים החשובים ביותר בבית המקדש והיא המנורה שמופיעה בסמל המדינה.
השימוש במנורה בסמל מסמל את החזרת המנורה למקום המקורי שלה, א"י.
זכויות האדם והאזרח
1)הקשר של ג'ון לוק לזכויות הטבעיות הוא שהוא אבי הרעיון.
2)המסמכים החשובים בהם מופיעה רשימת זכויות האדם :
הרכזת העצמאות של ארה"ב (1789)
הצהרת זכויות האדם והאזרח בצרפת ( 1789)
ההכרזה לכל באי כולם בדבר זכויות האדם , האו"ם (1948).
3) הזכיות הטבעיות הן :
הזכות לחיים, הזכות לחירות, הזכות לקניין.
4)הזכות לכבוד- לכל אדם , בלי הבדל גזע, מין ודת יש את החובה לכבד והזכות לקבלת כבוד.
הזכות לחירות- אסור להעליב אדם , לשפוט אותו ללא משפט, הזכות לנוע באופן חופשי ממקום למקום וכל אדם רשאי לעשות כרצונו כל עוד זה לא פוגע בזולת.
חופש הביטוי- לכל אדם יש את הזכות להביע את דעתו.
חופש המצפון –
חופש ההתארגנות- לכל אדם יש את הזכות לעשות הפגנות ולהתארגן כנגד משהו שהוא חושב שזה לא נכון.
חופש העיסוק – לכל אדם יש את הזכות לעסוק במה שהוא רוצה.
חופש התנועה- לכל אדם יש את הזכות לנוע ממקום למקום.
הזכות להפגין- לכל אדם יש את הזכות לצאת כנגד למשהו שלא מוצא חן בעיניו.
חופש הדת- לכל אדם יש את הזכות להאמין במה שהוא רוצה.
הזכות לקניין- לכל אדם יש את הזכות לרכוש משל עצמו.
5)ניתן למנוע את חירות הפרט, כאשר הפרט פוגע בזכויות של האחרים, של הכלל.
6)הזכות לשוויון- כל בני האדם שווים ואין אדם שהוא מעל אדם אחר וזה מתבטא בכך שהחוק תקף על גבי כולם בצורה שווה.
7) שוויון פוליטי הוא הזכות לכל אדם לבחור בכנסת מגיל 18 ולהבחר לכנסת מגיל 21 ולמי שהזכות הזאת לא ניתנת הם אלו שלא אזרחי המדינה.
8) אפליה פסולה היא התייחסות לא שווה לאנשים בעלי תכונות דומות וצרכים דומים מסיבה שאינה מוצדקת.
9) העדפה מתקנת קיימת במקרים כמו אנשים נכים שחייבים לחנות את מכוניתם קרוב ליעד שהם צריכים להגיע ולא לחפש חנייה ולהתרחק מהיעד הזה, קיימות חניות מיוחדות לאנשים מיוחדים אלה, מה שלאנשים אחרים לא קיים דבר כזה לכן המדינה כביכול מפרה את השיוויון אך זו העדפה מתקנת בשביל שלכולם יהיו את החיים הכי קלים שהם יכולים לקבל.
שלטון החוק
1) חוקה היא מסמך שכולל את עקרונות היסוד של המשטר במדינה,
רוב החוקות עוסקות גם בזכויות הטבעיות של האדם, אך לא כל המדינות, החוקה מבטאת את רצון העם בכל הנוגע לארגון מדינתו ובעיקר יש דגש על הגנת זכויות האזרח.
החוקה היא מעל החוק והחוקים לא סותרים את החוקה.
לעיתים רחוקות נעשים שינויים בחוקה וגם בשביל לשנות צריך רוב בעם שמאשר זאת.
2) החוקה מגבילה את השלטון בכך שהשליטים לא יכולים להמציא חוקים כרצונם, הם לא יכולים לחוקק חוקים הנוגדים את החוקה.
3) ההגבל בין חוקה וחוק הוא שבחוקה קיימים העקרונות היסודיים של משטר המדינה והזכויות הטבעיות של האדם, החוק הוא כביכול העונש שמקבל אדם העובר על הדברים הרשומים בחוקה.
4) שוויון בפני החוק הוא שכל בני האדם נשפטים על פי אותם חוקים, על פי אותן הדרכים ואין אדם שהחוק לא פועל עליו.
5) ח
6) שלבי החקיקה:
א. שלב הניסוח
- הכללה – החוק כולל את כולם.
- שוויוניות – החוק שווה בפני כולם.
- סבירות – החוק חייב להתקבל מתוך הסכמת הרוב.
- הגנה על זכויות הפרט – החוק יגן על הפרט תוך שמיקה על זכויותיו וימנע את עריצות הרוב.
- אכיפה – החוק יכלול גם את העונשים שיוטלו על העובר על החוק.
ב. שלב קבלת החוק
- הכרעת הרוב – החוק יצא לפועל רק אם יש הסכמה של רוב.
ג. שלב הביצוע
- פומביות החוק – החוק יפורסם ב"רשומות" ויגיע לידיעת הציבור.
- אכיפת החוק – המדינה תקים מוסדות שתפקידם לעזור באכיפת החוק, לדוגמא בתי משפט.
- יציבות החוק – ניתן לשנות את החוק אבל אי אפשר לשנות את החוק בקצב מהיר כי כך החוק לא יהייה יציב.
7) תפקידי החוק הם לשמור על סדר במדינה, לשמור על זכויות האדם והאזרח, לשמור על שיווין אצל כולם ושאף אחד לא יוכל לעשות כרצונו אפילו כשפוגע בזולת.
הכנסת- הרשות המחוקקת
1) שיטת הבחירות בישראל היא יחסית.
בכל אזור מוקם קלפי, אך כל המדינה היא אזור בחירה אחד, בקלפי כל האזרחים שמעל גיל 18 רשאים לבחור, מוצגים פתקים של המועמדים והאזרח בוחר במועמד שלו, הבחירה מתבצעת בחשאיות.
ניתן לבחור רק פעם אחת.
כל מפלגה מקבלת מספר כסאות בכנסת לפי מספר המנדטים שקיבלה.
כל 4 שנים בדר"כ יש בחירות.
2) הרשות המחוקקת בתקופת היישוב העברי לפני קום המדינה נקראה "אספת הנבחרים".
3) הכנסת הראשונה נבחרה בט"ו בשבט תש"ט, 16.2.1949.
4) תפקידי הכנסת הם לחוקק חוקים, כל עוד נעשים על פי ההליך הנדרש בחוק הקיים ואינו נוגד את חוקי- יסוד הקיימים.
5) הצעה לסדר היום – חברי הכנסת מעלים לדיון פומבי נושאים שהציבור מתעניין בהם.
שאילתא – שאלה שמגיש חבר כנסת לשר בממשלה, חבר הכנסת שואל שאלות הנוגעות לאותו התחום שבו השר מתמחה.
הצבעת אי אמון- הצבעה שבה חברים הכנסים מביעים את אי שביעותם ממדיניות הממשלה.
חוק התקציב- מדי שנה הכנסת משנה את חוק התקציב, הסכום הכספי שהממשלה מקציבה לכל משרד ממשלתי.
החוק נכנס לתוקף רק לאחר אישור הנשיא.
החוק שונה משאר החוקים כי הוא תקף רק לשנה.
מינוי ועדת החקירה- הכנסת יכולה להקים וועדות חקירה שיחקרו טעויות או מחדשים של הממשלה.
קואליציה- רוב חברי הכנסת נמצאים בקואליציה, כ61 חברים כנסת, הממשלה חייבת לקבל את החלטותיה רק כאשר רוב חברי הכנסת מאשרים את ההחלטה.
אופוזיציה- שאר חברי הכנסת, 59 חברי הכנסת, המתנגדים להחלטות של הקואליציה, תפקידם לבקר את הקואליציה ואת החלטותיה.
תהליך החקיקה-
עקרון שלטון העם והס"ף \ עקרון הכרעת הרוב
1) עקרונות הדמוקרטיה – ז.ה.ש.ש.ש
ז – זכויות האדם והאזרח
ה – הפרדת רשויות והגבלת השלטון
ש – שלטון העם והס"ף (הסכמיות, סובלות, פלורליזם)
ש – שלטון הכרעת הרוב וזכויות המיעוט
ש – שלטון הכרעת הרוב וזכויות המיעוט
ש – שלטון החוק
2) דמוקרטיה ישירה – יש אספת עם ובאספה נקבעות ההחלטות לניהול המדינה, דרך זו כבר לא קיימת.
דמוקרטיה ייצוגית – נציגים מתמודדים לניהול הממשלה, כל אזרח בוחר בנציג שהכי תואם לדעותיו, הנציג הנבחר וחבריו למפלגה מנהלים את המדינה, קובעים מדיניות ומחוקקים חוקים, דרך זו מתקיימת בארץ ישראל.
3) פלורליזם – ההכרה בזכות קיומן של דעות, דעות שונות.
לכל אדם יש זכות להקים קבוצה ולבטא את השונות שלהם.
סובלנות- מתפקידינו להתנהג בכבוד ובסובלנות לקבוצות השונות מאיתנו.
סובלנות באה לידי ביטוי בכך שהאזרחים והשלטון מאפשרים לקבוצות וליחידים שהם חריגים בדעותיהם לבטא אותן ולנסות להשפיע על קבלת עמדתם בחברה.
הסכמיות- תנאי לקיומו של פלורליזם, עקרון וערך דמוקרטי, כדי שהחברה והמשטר הדמוקרטי יוכלו להתקיים בלי לוותר על חילוקי הדעות, על התחרות ועל המאבק בין הקבוצות השונות, חייבים כל מרכיבי החברה להגיע לידי הסכמה רחבה בנושאים מרכזיים. ההסכמיות באה לידי ביטוי בהסדרים- כללי משחק המאפשרים לחברה פלורליסטית להתקיים ולפעול כחברה מגובשת למרות חילוקי הדעות.
4) הביטויים לדמוקרטיה ישירה שעדיין מתקיימים בימינו הם שהנבחרים שיבחרו יבחרו לפי הרוב.
5) במקרים כאשר נותר מצב שהחלשים והמיעוטים נפגעים או המדינה בדרך כלשהי הכרעת הרוב אינה תקנית.
6) עריצות הרוב היא כאשר הרוב כופה את דעותיו על המיעוט
7) שתי דוגמאות לקבלת החלטות על ידי הצבעת הרוב:
- ראש הממשלה במדינה דמוקרטית נבחר על ידי רוב.
- שינוי בחוקה יתקבל רק כאשר הרוב מחליט לשנות זאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: