לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבה אסורה

רומן אסור, בכל המובנים, בין גבר נשוי בן 22 לילדה בתיכון בת 17.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2008

פרק 3


היא ישבה במחשב, סתם קראה שירים שכתבה פעם על יוסי, רק כשהכירו..

 

מתאהבת בך למרות שאסור

 מתאהבת בך ויודעת שזה כרוך בלב שבור

 מנסה לעצור את ההרגשה

מנסה לעצור את האהבה

 

לידך לא יכולה לדבר

לידך מתרגשת כמו ילדה

 לרוב הולכת ככה בלי הסבר

בין הראש והלב יש מלחמה

 יודעת שלא ילך ויהיה רק כאב

 יודעת שאתה תשבור לי את הלב

 אך לא מצליחה לעצור

הרגש בלב שלי רק גובר

 

 

לא מבינה מה עושה לעצמי

 ההרגשה טובה בליבי

 לא חושבת על התוצאות

חושבת רק על הנשיקות

 

מסתכלת בעינייו

ופשוט לא עומדות בפניו

יותר לא שולטת כששומעת את לחשותיו

 

שותקת, לא מגיבה...

 מאוהבת, באהבה...

 

לפתע נשמע צלצול הפלאפון של נופר.

ניחוש פרוע? חסוי .

"הלו?" ענתה אחרי שלא הפסיק לצלצל.

"מה שלומך מתוקה?" נשמע קול לא מוכר בצד השני.

"מצוין מי זה?"

"את לא שואלת מה איתי? "

" לא.. למה שאני אשאל? קודם תגיד מי אתה ואולי אחרי זה אני אתעניין." ענתה נופר.

"פיי יפה, את מהקשוחות כאילו?"

"אני מהאלה שלא אוהבות שאנשים חסרי חיים מתקשרים אליהם מחסוי ושורפים לה חמש דקות מהחיים."
"אה באמת? אני כל כך מפריע לך."

"את האמת?, מאווווד.." וניתקה.

 


שבוע לאחר מכן.
הטלפונים המשיכו, היא והמסתורי התקרבו טיפה, ועדיין היא לא ידעה מי הוא.

יוסי הניח לה טיפה, ממחכה עדיין שהיא תירגע ולא מפסיק להשתגע מהטעות שעשה.

נופר , סגורה יותר מאי פעם, התרחקה משיר, התרחקה מכל החברות, שקועה באמפי 4 שלה.

דווקא כשהחליטה סוף סוף לקחת סיכון ולאהוב מישהו מכל הלב, נפגעה.

אתם יכולים להגיד הכל, זאת לא אהבה אמיתית, זאת סתם התאהבות של ילדה קטנה.

אבל בעצם מהו לב מאוהב של ילדה קטנה? זאת האהבה הראשונה הכי תמימה, הכי טהורה, הכי חסרת שקרים, אהבה ראשונה בעצם שילדה לא מפחדת לאהוב, היא לא ידעה סבל של אהבה, אולי שמעה, אולי ראתה, אך מעולם לא הרגישה.

הרגש של פעם ראשונה כשלב נשבר, זה הכי כואב, זה הכי מוזר, זה הכי מאכזב.

היא לא הפסיקה לחשוב עליו, לא הפסיקה לדמיין איך הוא נגע בדניאל.

התמונה הזאת שראתה כשנכנסה לחדר לא יצאה לה מהראש ורק המשיכה לייסר אותה.

אבל נופר היתה ילדה חזקה, היא לא היתה מטומטמת, היא ידעה שהוא יחזור אליה אם תרצה אך חלק ממנה פחד, החלק שהרגיש את הכאב בפעם הראשונה לא רצה להרגיש אותו שוב.

 

"הלו?" ענתה נופר לטלפון, חשבה שזה המסתורי.

"תרדי, אני מתחת לבית שלך" נשמע קולו של יוסי.

"אני לא בבית.." אמרה נופר.

"נופר תרדי יש לי מה להגיד לך, את כן בבית את שומעת שירים על כל השכונה, אני מזהה את השירי רגאיי האלה שלך"

"למה זה טוב לך? למה זה טוב לי? עזוב יוסי עדיף תלך.."

"נופר תרדי..."

"בבקשה.." הוסיף.

 

היא ירדה.

בכל זאת, יש משהו בקול שלו שתמיד משכנע אותה, יש משהו במבט שלו שתמיד מושך אותה, אולי בגלל זה לא רצתה לרדת אבל ירדה בכל זאת.

 

האוטו חנה בחניה של אבא שלה שלא היה בבית, נופר נכנסה לאוטו.

"היי..." אמרה בשקט ולא העיזה להרים את עיננייה אליו.

"אני לא יודע מאיפה להתחיל.." אמר בשקט.

הם שתקו, הוא התקרב אליה, היא הרגישה את הריח המדהים שלו, הריח הכל כך נעים שלו.

לאט לאט היא הרגישה את נשימותיו, הוא היה כל כך קרוב אליה.

הוא נישק אותה ברכות, והצמיד אותה אליו, התגעגע אליה.

לאחר שהתנשקו, הוא חיבק אותה חזק אליה, והיא גם חיבקה אותו.

עמדו בדממה, מחובקים.

יוסי הזיז את הפנים שלו, וכשנופר הרימה את עינייה היא ראתה דמעות עמדו בעיניים שלו.

הוא נישק אותה שוב, הפעם היא הפסיקה אותו.

היא לא יכלה להאמין, יוסי בוכה, המאצ'ו הזה באמת בוכה !

נופר הסתכלה לעיניו לכמה דקות ואז ניגבה את הדמעות.

"אני משתגע בלעדייך, אני כמו דפוק הרסתי את זה." אמר .

"אבל הרסת את זה, זה לא יחזור להיות כמו פעם, יוסי אתה יודע שהיחסים שלנו לא טובים, אתה יודע את זה." אמרה נופר, סוף סוף התחילה לדבר איתו, סוף סוף הוציאה יותר מ4 מילים מהפה.

"נופר אבל אנחנו נלחמנו בשביל זה, אני אוהב אותך כל כך ואני יודע שאת אוהבת אותי." אמר.

"יוסי אתה בגדת בי, ונוסף לזה אתה הבאת לי סטירה ! " אמרה נופר.

"אני לא יודע מה קרה לי, לא חשבתי, לא יכולתי לשמוע אותך אומרת את זה."

"אומרת מה?"

"שאת הולכת להיות עם אחרים?"

"אתה יודע שזה לא נכון..." אמרה נופר בשקט.

"באותו רגע לא חשבתי נופר...אני אוהב אותך, את האישה שלי, את המלכה שלי, את הכל..." אמר לה.

"די יוסי.." אמרה נופר.

"אני יודע שאת אוהבת אותי, את מכאיבה לשנינו." אממר לה.

"בואי ניסע אלי, נראה סרט כמו פעם..." אמר לה.

"עזוב אין לי כוח.."

"נו בואי, יהיה כייף כמו פעם..."

התניע את האוטו והם נסעו אליו..

 

נכתב על ידי הכווותבת , 22/6/2008 00:57  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  הכווותבת

בת: 32

ICQ: 257096435 




הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להכווותבת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הכווותבת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)