ביל פיהק פיהוק גדול, פוקח את עיניו, וממצמץ מספר פעמים.
"בוקר" הוא שמע את קולו הצרוד של טום.
ביל כופף את ראשו כלפי מעלה והביט בטום, מחייך.
לפתע הוא הבין באיזה מצב הוא והתיישב.
"מצטער" הוא אמר בבישנות.
הוא כמעט שכב על טום, זה כניראה לא היה כ"כ נוח לטום.
טום רק חייך, נישען על מרפקיו רוכן לעבר ביל, מעניק לשפתיו החלקות נשיקת בוקר טוב ארוכה, במטרה להפחית את חוסר הביטחון ששלט באותם רגעים בביל.
ביל הסמיק כאשר טום התנתק ממנו, לא מבין איך הוא מתבייש במיוחד אחרי מה שקרה אמש.
אולי האלכוהול היה הסיבה לביטחון של ביל.
הוא לא הצטער ששתה, הרי ללא האלכוהול הוא וטום לא היו חווים את הרגע האינטימי, והוא כניראה לא היה שם עכשיו.
"יש לך כאב ראש?" שאל טום משחק עם שיערו של ביל
"קצת..." הודה ביל.
"אתה תרגיש טוב יותר אחרי שתאכל, בוא נלך לאכול ארוחת בוקר" טום הציע.
ביל הינהן עם ראשו בחיוב וקם מהמיטה.
הבנים ירדו במדרגות, לא טורחים אפילו להתלבש לקראת הפגישה עם הוריו של טום בארוחת בוקר.
שולחן מוכן לארוחת בוקר המתין להם ברגע שניכנסו למטבח.
"בוקר!" טום חייך.
הארוחת בוקר שההמתינה על השולחן הפכה את הבוקר שלו להרבה יותר טוב.
"בוקר" ענה לו אביו, לא טורח להזיז את עיניו מהעיתון שקרא.
"בוקר טוב טום. מי זה החבר שלך?" אמו של טום חייכה לעבר ביל חיוך קטן
"זה ביל!" טום גיחך "חבר מהבית ספר" הוא חייך לעבר ביל, מוביל אותו לשולחן.
"היי.." ביל אמר בבישנות
"נעים לי להכיר אותך ביל, אני שרה" היא חייכה
ביל הנהן בראשו מחייך, משום שלא ידע מה עוד לעשות
"אני גורדון" שמע ביל את אביו של טום שהביט בביל רגע, מחייך, וחוזר לעיתון.
"נעים לי מאד" ביל הוסיף בשקט כדי לא להראות גס רוח
טום הביט בביל עם חיוך על הפרצוף
המאהב שלו היה מקסים כמו תמיד
'מאהב...' המילה עברה בראשו של טום. ביל היה המאהב שלו? זה נישמע כ"כ מוזר, אבל טום אהב את זה.
"טום? אתה מתכוון לשבת?" ביל שאל את טום בעצבנות, מתיישב בשולחן.
טום חייך והתיישב מול ביל, פנים מול פנים.
ביל הביט באוכל המגוון שהיה על השולחן, חושב מה הוא רוצה וצריך לקחת.
"קח משהו שאתה אוהב" שרה חייכה לעבר ביל, כאילו קוראת את מחשבותיו.
ביל חייך ולקח קוראסון וצנצנת ריבה.
ואילו טום לקח וופל עם סירופ שוקולד. אין ספק ששרה השקיעה בארוחת בוקר, עכשיו נותרה רק השאלה-מדוע?
ביל חתך את הקרואסון לשתיים, מורח ריבה על כל אחד מהחלקים, וסוגר אותם בחזרה. ביל נגס במאפה המתוק, ונאנח בשובע רצון. הקרואסון היה עדיין חם, והיה לו טעם מדהים. ביל ליקק ת שפתו התחתונה, בגלל שנזל עלייה מעט ריבה מקרואסון.
טום לא יכל להוריד את עיניו מביל. הוא צפה בביל כשליקק את שפתו התחתונה. איך מישהו יכול להיראות כל כך אירוטי כשהוא אוכל ארוחת בוקר?
שרה השתעלה שיעול מזוייף, והתיישבה גם ליד השולחן. טום נבהל מעט, הוא נגב בוופל שלו והחל ללעוס אותו במהירות, והעביר את מבטו לצלחתו.
שרה נאנחה בשקט. היא שמה לב לעובדה שטום בוהה בביל, והיא גם שמה לב למבטים התמימים והביישניים שביל נותן לבנה. היא הייתה די בטוחה שביל היה יותר מחבר בישביל טום, והיא לא יכלה שלא להרגיש מעט מאוכזבת.
היא לא שנאה הומואים, והיא לא מצאה את בנה מגעיל מפני שהוא מחבב נער. היא הייתה מאוכזבת מזה שבנה כבר לא מספר לה הכל. תמיד היה להם קשר טוב. הוא סמך עליה בקשר להכל, וסיפר לה הכל, כולל על חיי המין שלו, אחרי הכל זה מאוד אישי. היא הייתה מקבלת אותו כפי שהוא עם הוא היה מספר לה שהוא הומו.
אולי היא עשתה משהו לא בסדר? אולי היא לא הייתה אמא טובה בזמן האחרון והוא איבד אמון בה?
טום ליווה את ביל עד דלת הכניסה. אחרי ארוחת הבוקר, טום וביתל עלו לחד של טום, בכדי שביל יוכל להחליף בגדים. הוא לא אמר לאימו שהוא הולך לישון אצל טום, אבל הוא אמר לה לא לחכות לו, בגלל שהוא די קיווה שהוא ישאר אצל טום. הוא היה שמח להישאר עוד, אבל הוא לא יכול יהה, הוא לא רצה שהיא תתדאג לו.
"אז אני אראה אותך מחר?", אמר טום, ונשעון על המשקוף.
ביל הינהן, הוא התנדנד מעלה ומטה, כיאילו הוא חיכה למשהו. טום חק, הוא תפס אותו בחולצה וקירב אותו אליו. ביל מעד, ונפל על טום. שפתים נפגשו, וטום כרך את זרעותיו סביב גופו הרזה של ביל.
ביל נאנח, ונישק בחזרה את טום. ביל הרגיש את לשנו טום בפיו לעשירית השנייה, מתחככת בלשונו.
"נתראה מחר", אמר טום בחיוך, ועזב את ביל.
ביל הינהן, ושלח לטום מבט מבוייש לפני שעזב.
שרה הסתובבה במהירות, והלכה במהירות למטבח לפני שטום יראה אותה. אז היא צדקה בקשר אליו לביל..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
