אחרי 7 חודשים שלא כתבתי בבלוג החלטתי לפרוק
עברה כמעט שנה מאז שניפרדנו, הזמן לא הצליח לרפא את הלב
עדין תופס את עצמי חושב עליך לפעמים, ומתאכזב מזה שאת לא איתי
המשכת הלאה, יש לך חבר כבר תקופה ארוכה, אני שמח בשבילך
אבל קשה לי לראות תמונות שלכם ביחד
אתמול מצאתי תיקייה עם השירים שהכנתי לערב הרומנטי שעשיתי לך
זה העלה לי כל כך הרבה זכרונות
כמה חברות היו לי אחריך.. אבל אף אחת לא הצליחה לגרום לי להרגיש
רגשות מעבר למה שהרגשתי כלפיך,
זוכרת את אותו היום שרבנו? כשהחלטתי שזהו, שאתן לך את ההפסקה שלך
יום למחרת פגעת בי כל כך שפשוט הוצאתי עליך את כל העצבים שהיו
מה שבעצם הוביל לסוף של מערכת היחסים שלנו.
אמרת לי אחרי זה שאם לא הייתי עושה את זה הינו יכולים לחזור
הקטע הכי מצחיק שאני לא מתחרט על מה שאמרתי ומה שעשיתי
זה היה אמור להגיע בסופו של דבר
עדין לא הצלחתי לסלוח לך על מה שעשית, גם אם זה היה אמור להגמר
זה נגמר בצורה הכי נוראה שיש, שאחריה פשוט לא דיברנו כמה חודשים טובים
ועכשיו גם כן לא מדברים במיוחד שלא רואים אחד את השני
כל חברה שהיתה לי פחדתי לפתח רגשות וברגע שפיתחתי פשוט ברחתי
לא רציתי שזה יחזור וששוב פעם אפגע... כן זה טיפשי אבל אין מה לעשות
העדפתי להיות לבד מאשר לקבל עוד סכין בלב
אני כבר לא מסוגל לכתוב שירים או סתם לנגן ולשיר
אין בי את החשק הזה כניראה שאני בדכאון שוב פעם
פגשתי מישהי שמזכירה לי אותך.. וכמובן שנדלקתי עליה וגם לה יש חבר
אני לא יודע מה לעשות, לא משנה מה את תקועה אצלי בראש
אם היתה עוד הזדמנות הייתי מתחיל הכל מהתחלה רק כדי להראות לך
שהתבגרתי ושאני שונה עכשיו ומישהו שמתאים לך
לא מזמן היה לידידה בית ריק והייתה אצלה מישהי שפעם אהבתי עד שפגשתי אותך
התנשקנו וזה לא עשה לי טוב כי זה לא כמו שציפיתי שיהיה
ומה שציפיתי שיהיה זה כמו איתך, למה אני כל כך תקוע עליך
זה לא אובססיה כבר הבנתי את זה, אבל מקווה שבקרוב אצליח לשכוח ולהמשיך הלאה
קטע לסיום שהחלטתי לכתוב:
את יודעת? זה לא הולך..
שתי דרכים מפוצלות
והרגש כבר דועך
אין כבר זמן להשתנות
בחיים המון שקרים
אפלה חוגגת
אנשים רוצים דברים
אבל את כבר נעלמת
לא נותר עוד זמן לנשום
האמת כואבת
כל הזמן רוצה לחלום
בתקופה אחרת
פעם היינו זוג יונים
ועכשיו לחוד
מתנהגים כמו שני זרים
על קצה של חוט
שתי כנפי שבורות
לא יכול לעוף
השפתיים כה קרובות
מתעורר לי שוב
מחלומות כבר משתגע
את תמיד ליד
ועכשיו אני לא יודע
איך זה לא להיות לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Never Know