"לפעמים את כל כך מעצבנת אותי שזה פשוט מחרפן,
המון ההבטחות תגידי איפה הן?
נמאס לי לרוץ אחריך, להיות כתף התמיכה,
עיצבנת אותי כל כך שחלפה האהבה.
אני כבר לא שם, אתייחס בקרירות,
כי אם את ככה אז גם לי יש את הזכות.
להעלב על שטויות, כל כך מיותר,
את תביני את הטעות כשיהיה מאוחר.
רוצי לך מלאכית קטנה שלי,
אחרי החלום הלא נודע, הלא מציאותי.
כשתחזרי לאדמה כבר לא תראי אותי,
כבר מישהי אחרת תיהיה לצידי.
הייתי זה שיעשה בשבילך הכל, בכללי:
שיגרום לחייך, שיתפוס כשתיפלי.
שיהיה שם בדקה הכי קשה,
שיגשים לך כל בקשה.
אני מפסיק כאן ועכשיו,
הלב שלי הוא לא ממוחשב.
הוא מרגיש עצב וכאב,
במיוחד כשאת פוגעת בלי לשים לב.
תחזרי לך אל חיילך הנאמן,
שעושה לך בראש הרבה באלגן,
והכי חשוב שתיזכרי,
לעולם...לעולם לא תשיגי אותי!"
קטע חדש, תקופה מעצבנת
היא ממש עיצבנה אותי, נעלבה עלי על שטות
אין לי כוח לזה יותר
היא לא שמה לב שאני מרגיש משהו
אז מצויין כי יותר אני לא ארגיש כלום
אני אהיה קר בדיוק כמוהה
כי רק כשהיא צריכה משהו בין עם זה תמיכה או חיבוק
היא תבוא אלי, אבל ככה אין מצב שבעולם
שיהיה לך בהצלחה, אני לא רוצה את זה יותר..