היי,
דרך אגב שכחתי לכתוב שאני בכיתה ז'.
בשבוע שעבר קרה לי משהו שממש ממש דיכא אותי, היה לנו בבית ספר בדיקות רפואיות, אז בדקו לנו את הגובה, את המשקל ואת הלב.
אז כל הבנות היו דיי לחוצות מהבדיקה בגלל שבנות אחרות מהשכבה אמרו לנו שכדי לבדוק את הלב האחות מושכת את הצווארון של החולצה (כלומר היא רואה לנו את כל הציצי), ולוחצת על האזור של הלב (במילים אחרות: ממששת לנו ת'שד).
לי לא היה כל כך אכפת.. בכל זאת, זה כולה אחיות, הן מקצועיות.. הן לא יאנסו אותי..
אז נכנסתי לי לחדר, האחות שקלה אותי (משקל: 45) ובדקה לי את הגובה (גובה: 1.61) אבל במקום לדחוף את היד שלה דרך הצווארון שלי, היא העלתה לי את החולצה, עד לגוזייה ודרך זה מששה לי את הציצי. אז אתם בטח חושבים.. "נוו אז??".. אז זה לא מה שהפריעה לי, מה שהפריעה לי זה ששתי האחיות הפגרות האלה מתחילות לדבר על הבטן שלי ואומרות לי "את אוהבת ממתקים נכון?", ו- "אווהה אני רואה שיש לך בטן" ו- "עם פעילות גופנית זה יעלם" ועוד כל מני משפטים דומים שרומזים בעצם: מה זה הבטן הדבה הזאת??.
אני ההייתי על סף בכי, אבל התאפקתי.. אני לא מאמינה שהן אמרו את זה!!
אחרי שיצאתי מהחדר הדמעות שלי זלגו מהר, ולא הצלחתי להפסיק לבכות. עכשיו אני בטראומה.
אוףף.. אחיות מפגרות טיפשות הלוואי שימותו בהמות שמנות עצלניות!!!!!
עכשיו אני בדיאטה, עד שהבטן תאלם..
מאז (עבר שבוע ) ירדתי ל- 44.1 במשקל..
אבל המשקל לא משנה, מה שמשנה זה איך הגוף נראה ועד שהבטן תאלם והירכיים לא יגאו אחת בשנייה אני לא מפסיקה את הדיאטה!!