אני מרגישה כלכך כלואה, למה אני לא יכולה פשוט להיות אני?
למה אני תמיד חייבת לרצות אנשים אחרים? למה אכפט לי יותר מה אנשים
אחרים חושבים עלי, מאשר אני? לי אמו להיות יותר חשוב הדעה של עצמי, מאשר
הדעה של אנשים אחרים. אני לא יכולה לשנות את מה שאני אוהבת, כדי לרצות אנשים
אחרים, בחלק מהמקרים.. כמו בלבוש, או בהתנהגות, או בדיבור..
למה אני כלכך מפחדת מהתגובות של אנשים?? למה אני לא יכולה ללכת עם הסטייל שלי
ועדיין להיות חלק מהקבוצה? וסטייל זה לא רק במראה החיצוני, זה כמו גישה שלי לחיים..
וסטייל זה אמור להיות משהו ייחודי.. אז למה אני לא מקשיבה לעצמי, ואומרת מה שאני חושבת
(לא בצורה פוגעת.. רק לומר את הדעה שלי). אני כלכך צריכה ביטחון עצמי חדש..
כי שלי יותר נמוך מהרצפה..
במקום שאני ילך עם משהו ממש יפה, שהוא לגמרי הסטייל שלי, אני לובשת משהו אחר,
משהו בטוח יותר.. כי אני פוחדת מהתגובה.. ולפעמים שאני עוד מעיזה ללבוש משהו
שהוא אני, אז אנשים מחמיאים לי, ובאים עם תגובות טובות. אז ממה אני מפחדת?.
אתם מקירים את הרגעים האלה שאתם פשוט רוצים להיות לבד?
כשזה קורה לי, אני רוצה רק ללכת לי לבד ברחוב.. אבל
הבעיה בלגור בתל אביב זה שאם אני הולכת ברחוב, אני בטוח
אפגוש מישהו שאני מקירה. אי אפשר להיות פה לבד.
או שאם אנשים רואים ילדה בגיל שלי הולכת ברחוב, ושומעת מוזיקה..
הם שואלים אותי אם "האביר על הסוס הלבן הבריז לך?"
אווווווווווווווווווווווווווווווווווף זה לא עניינכם מפגרים!!&^$#@@@#^$
לפעמים אני כלכך שונאת אנשים..
תראו בגדי ים יפים ^-^:
נכון יפים?
מצטערת על הפוסט החופר..
3>
עריכה 15:36-
תמונה שלי, מעוצבת, אני עיצבתי, איך?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
