.behind blood shot eyes.

עברו שלוש שנים מהפאוסט השיטחי האחרון שלי.

אחי הגדול התחתן עם אישה שהכיר בקושי חודש, ועכשיו כ11 חודשים אחריי נולדה לי אחיינית מקסימה.

מקסימה כל כך ואם רק מהעובדה שהיא לא הספיקה לעשות משו רע לעולם או הוא לה.

אח שלי אבא.

אמא שלי היא סבתא.

ואני דודה.

זה מצחיק כי במרץ הזה חגגתי שנה שלמה ללא בן זוג או מגע גופני כלשהו.

ועכשיו קצת שירה מודרנית:

שעון חול

מאת נעמה לויצקי.

הזמן עובר גרגר גרגר.

ואני יושבת מתייבשת מתייאשת.

חול.

אין מים.

חול.

אני מדברית סהרה.

ומדברית סהרה היא אני.

כיסא.

הצבא בא ולקח את אהבתי למגע אנושי, את הצורך בבן זוג,

את אהבתי לממתקים המורכבים מאניס, ושנתיים מחיי.

בן זונה חמדן... כוס אמק.

"מה עכשיו? פלסטיק?"