כינוי:
Written בת: 95
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
| 11/2008
שטנובלה
כבר בכיתה ג', כשהמורה שאלה את הכיתה אילו אסוציאציות המילה "בוקר" מעלה בהן, לילית', שהייתה בוגרת מאוד לגילה, ישר חשבה על התמונה שבה היא סוגרת את החלון באלימות על ראשה של הציפור הכחולה שמפריעה לה לישון בכל בוקר.
אבל לילית' הייתה בוגרת. צינית, אבל בוגרת, והיא ידעה שאסור לומר דברים כאלה למורות אחרת הן יורידו לך ציון, ולכן כשהמורה פנתה אלייה לילית' המציאה איזה משהו על יום חדש וצייצני שנפתח עם ציפור המחמד האהובה והתכלכלה שלה. ככה היא הייתה כבר בכיתה ג', לילית', יודעת להוציא מכל דבר רע את הטוב.
ומכל דבר טוב את הרע.
לילית' גדלה והתפתחה ומהחרשנית הראשית של הכיתה שאף אחד לא יורק לכיוון שלה, הפכה לילית' לחרשנית השווה שכולם רוצים, כי היא גם יפה וגם חכמה ומה יותר טוב מזה?
בכיתה ט' כל הבנים כבר התחילו לחזר אחריה, אבל היא הדפה אותם אחד אחרי השני והם נערמו לצידה, מצויידים בזר החרציות ו/או הכלניות ו/או הורדים ו/או הנרקיסים שהחלו לנבול.
לילית' הבינה כבר בכיתה ט' שהיא לא רוצה בנים. היא גם לא רצתה בנות. היא רצתה להיות לבד ולהבין לבד וללמוד לבד ולגדל את עצמה לבד, כי לילית' הייתה בוגרת אבל לא בוגרת מספיק, והיא הייתה צריכה לדעת הכל מהכל לפני שהיא לא תוכל ללמוד יותר.
אז כשהשטן בכבודו ובעצמו הגיע כדיי לסחוב אותה לממלכה שלו, היא סירבה בכל תוקף, והוא כעס ורעם ואיים בכך שהוא יכול לשלוט בגורלה והיא רק הנידה בכתפייה הרזות אך הלא-שבריריות ואמרה "נסה אותי".
והוא באמת ניסה וניסה וניסה ובסוף הוא וויתר. לא היה לו כוח לנסות יותר, כי לילית' הייתה בוגרת ולילית' עברה מספיק וקראה מספיק וידעה מספיק על מה לעשות במצבים כאלה, ואת לילית' לא ניתן לשבור.
זה נראה כאילו היא לא מתבגרת, גם כשהיא הייתה בת 40 היא נראתה כפי שהיא נראתה בגיל 18, צעירה, רעננה ויפה, ובוגרת.
ואז היא האסימון נפל. היא הבינה שלא, השטן לא מחזר אחריי כל נערה שהוא מוצא ברחוב, וכן, כנראה שזה הייעוד שלה, ולילית' הייתה בוגרת מספיק בשביל להבין שהיא לא יכולה להלחם בייעוד שלה.
באותו הלילה היא זימנה את השטן בעזרת הספר שעזר לה להרחיקו כ-20 שנה לפני כן. היא הייתה זקוקה לשישה נרות כחולים, שני חבלי תלייה עבים ומניפה גדולה ומלאה. כשהמצרכים נחו לצידה, כשהנרות דלקו והמניפה התנופפה בעזרת פרק כף ידה השמאלי, היא אחזה בחבלי התלייה העבים בעזרת ידה הימנית וסובבה אותם מעלייה כלאסו בתקופת המערבונים.
"עליי לזמן, עליי לכבד
את אבי מלכי, את קוסמי האובד
עליי לאהוב, עליי לרַצות,
את אבי מלכי, השולט על האדמות
אם לא אזמן, אם לא אכבד,
אם לא אוהב, אם לא ארצה,
כך יבוא הוא יֹאכְלֵיני מכף רגל ועד ראש
הו, אבי מלכי, לא ארצה לחשוש
הגע לכאן, בכל הדרך,
פן אוכל את לבי כאן ולא אלך"
כשסיימה להגות את המילה האחרונה, שני חבלי התלייה העבים הסתובבו סביב כאחוזי טירוף. מתוכם יצאה לה בבואה אדומה ובוערת עם עיניים כתומות ומשוגעות וקרניים שחורות-כאפר. ולמען האמת, הן נראו כאילו נשרפו.
זנבו הכביר התנפנף ברוח הסקוטית הקרירה וקלשונו נראה רם ונורא.
"מי העז להפריע את שנתו של השטן-השד הגדול מכולם?!" רעם קולו.
לילית' חייכה. "זו אני, אדוני" היא אמרה בעדינות ובבטחון.
עיני השטן הכתומות התרככו בשניה. "זו... זו את? זו באמת את? שינית את דעתך?" הוא שאל בהתלהבות.
"אכן, שיניתי את דעתי," אמרה, "ואם כך, האם תיקח אותי איתך לגור בעמקי השאול ובגיא הצלמוות?".
"בוודאי, בוודאי" אמר מחוייך, ובנקישת אצבע קלה היא מצאה את עצמה בארמון ימי-הביניימי ענקי וקפוא מקור.
"נחמד, נחמד," אמרה, "אפילו שזה נראה... אנושי משחשבתי שזה יראה".
"ימי הביניים היו תקופה נהדרת לשטן! יצא לי שם של אחלה גבר, עם כל הבנות האלה שאמרו שזיינתי"
היא גיחכה. "אתה מצחיק".
הוא הסמיק.
-אחרי 103 שנים ושבוע, השטן ולילית' חגגו שני יובלי נישואין במדויק-
אוכל, שתיה, הילולה, ששון, שמחה. שדיי השאול ומלאכי גן העדן לא ידעו מאיפה זה נחת עליהם.
טוב, במיוחד מלאכי גן העדן, שאף פעם לא ראו משקה אלכוהולי בחייהם.
טוב, וגם בגלל שהסכמי שלום עם השטן לא באו והלכו במהירות, בואו נגדיר את זה כך.
השטן הסכים לשבוע ימים של הפסקת אש חריפה בין שני הצדדים, ואף נשבע בדם השאול שאם אחד מהצדדים מפר את ההבטחה, ממלכתו תיפול והממלכה השניה תשלוט בעולם.
הוא הבטיח ללילית' שזו תהייה המסיבה הגדולה שהיא אי פעם נכחה בה.
וכך היה. תוהו ובוהו שרר, אלכוהול וסמים נסעו חופשי במרכבות האלים וכולם הגיעו כדיי לשמוח במשתה הגדול של השטן ואשתו, בחגיגותיהם המהוללות.
ולילית' נראתה בדיוק כפי שהיא נראתה כשהייתה בת 18.
לילית' למדה לאהוב את השטן במרוצת הזמן. הוא היה מאוהב בה עד מעל הראש גם אחרי 100 שנה, והיא באמת חשבה שהיא התחילה להתאהב בו.
עד שפגשה בגבריאל.
הוא היה מלאך, מהצד השני של העולם, מהשמיים, מגן העדן. היו לו תלתלים רכים ובלונדיניים ועיניים כחולות וצלולות, וניגון הנבל שלו התנגן לה באוזניים בכל פעם שחשבה עליו ועלתה עד מעל לעננים. הוא היה יד ימינו של האל, והיא קיוותה בכל מאודה להיות אשתו של יד ימינו של האל. אבל היא ידעה שהיא לא יכולה.
-23 שנים אח"כ-
"מה?! עופי מהממלכה שלי! עכשיו!" רעם השטן. הוא מעולם לא כעס כפי שהיה באותו הרגע.
לילית', היחידה שאהב והיחידה שיאהב בכל מאודו אמרה לו כעת שזה נגמר. שזה נגמר ושהיא עוזבת, לשמיים. ועוד לא סתם לשמיים! לגבריאל הזה!
הוא תמיד שנא את גבריאל. מהרגע שראה אותו. הוא ידע שהוא יביא רק צרות.
השטן, מוחו הזומם והחושד והעובד שכח לשים לב לכל אלו כשזה נגע ללילית'. האהבה משכרת את חושייך, ככה כתבו ואמרו בני האדם, אבל הוא אף פעם לא האמין לכך.
ועכשיו השטן ידע שלילית' לא ידעה שהוא שולט עליה. הוא בעלה, הוא הבעל שלה, הוא הבעלים שלה. הוא המושך בחוטים. היא עושה מה שהוא רוצה שהיא תעשה.
אז הוא זרק אותה לאדמה, לעולם האמיתי.
ואפילו שהיא הייתה כבר בת 166 ונראתה כמו בת 18, היא הייתה בת אדם.
כשהיא פגעה באדמה, היא כבר הייתה חצי מעולפת. אף בן אדם לא יכול לחיות 166 שנים. השטן ידע שזה מה שעליו לעשות. אז הוא עשה את זה, לא משנה מה המחיר.
המשטרה שמצאה אותה לא מצאה שום תעודה מזהה, שום פרט מזהה. הם העריכו את גילה.
על מצבתה נכתב:
אלמונית.
נפטרה בהיותה בת 18 בלבד.
*בתקופת האינקוויזיציה, מכשפות נחשבו לבנות ששכבו עם השטן או בנים שקיימו יחסי מין עם גבר.
מקווה שתהנו (חשבתי שחייב להיות סיפור גם בנובמבר!!!),
אמיליייייית'.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
