מאז ומעולם, קורי הייתה מאוהבת בארתור, החבר של אחותה אייליס.

היא השתוקקה לו, רצתה אותו בכל כולה.

הבעיה הייתה, שהוא היה החבר של אחותה.

קורי הייתה בת 14 כשאייליס הביאה את ארתור הביתה בפעם הראשונה. אייליס הייתה בת 16 אז, כך גם ארתור.

קורי התאהבה מיד בבלורית השחורה הארוכה, העיניים הירוקות הממוסגרות היטב מאחורי ריסים שחורים ארוכים, העור הלבן והנמשים שכיסו אותו.

שריריו שבצבצו מחולצתו כשלבש חולצה קצרה העלו בדמיונה חלומות ששקעה בהם למשך שנים, ולעולם לא התעוררה,

עיניו כשהסתכלו בה העלו בה את רמת ההורמונים שגם ככה השתוללו בגופה המתבגר.

היא פשוט הייתה מאוהבת.

באותו חודש שראתה בו את ארתור בפעם הראשונה, הוריה הביאו הביתה חתולה. אמה התאוששה מאסתמה קשה שהקשתה עליה במהלך חייה, והיא החליטה שעליהם להביא חתולה.

קורי מיד התאהבה בחתולה. היא קראה לה אגת'ה, או בקיצור, אגי.

היא סיפרה לאגת'ה הכל. היא היחידה שקורי יכלה להישפך בפניה, ולספר לה את כל הסיפורים והדיבורים והפנטזיות וכל מה שעבר עליה בחיי היומיום, היא היחידה שקורי יכלה לספר לה על ארתור.

אגי תמיד הקשיבה, מכורבלת בידיה של קורי, מסתכלת בעינייה ובוחנת את תווי פניה של קורי.

קורי ידעה שאייליס וארתור מקיימים יחסים. זה היה ברור מאליו, רק הוריה ניסו להתכחש לעניין.

קורי בקושי יכלה לעצור עצמה מלהציץ לתוך החדר של אחותה כאשר הם היו מסתגרים שם.

לפעמים, כאילו כדיי לעצבן, אגי נכנסה אל תוך החדר של אייליס בהפגנתיות כאשר ארתור והיא קיימו יחסי מין בוודאות, וקורי קיוותה תמיד שכשאגי תחזור משם, היא תוכל באיזו דרך פלא לספר לה הכל, כל פרט ופרט.

היא גם ידעה שאין לה שום סיכוי עם ארתור, אבל למרות זאת היא חלמה עליו רבות, ולמורת רוחה אפילו חלמה שהוא עוזב את אחותה לטובתה.

אבל היא לא יכלה לעצור בזה, זו הייתה אהבה.

כמו כל נערה מתבגרת, קורי רצתה לדעת הכל על סקס. היא קראה עיתונים, וספרים, ועמודים באינטרנט. כל מה שרק יכלה.

היא אפילו שאלה את אחותה, וזו רק הנידה בראשה ואמרה: "כשתגדלי, תביני".

קורי נשפה בזעם וחזרה לחדרה.

עד שיום אחד היא מצאה פתרון. צריך לשאול את אגי, אגי יודעת הכל, היא חתולה. חתולים יודעים הכל.

המחשבה הזו פרחה ממוחה במהירות, כי היא הבינה שהיא מתנהגת בטיפשות יתר וכי אין שום דרך לגרום לחתולים לדבר.

ואז היא מצאה את השיטה האולטימטיבית.

אינטרנט.

היא נכנסה ל"גוגל", והקלידה "כשף את חתולך כדיי שידבר". מיד צצו אתרים רבים בנושא, שלא עזרו לה בכלל.

ואז, בעמוד 4, ראתה קורי דבר נהדר- קישור אדום.

"מעניין, מעולם לא ראיתי קישור אדום בגוגל," אמרה לעצמה ונכנסה לאתר.

חתולים רואים דברים מעניינים מאוד.

הייתה הכותרת של האתר,

דברים שאתם בכלל לא יכולים לדמיין לראות.

אם אתם באמת ובתמים רוצים שהחתול שלכם יספר לכם על תעלוליו הרבים,

בצעו את ההוראות הבאות:

הוראות מפורטות למדיי של שיקוי הופיעו שם. קורי החליטה לנסות.

כל מרכיבי השיקוי נמצאו בביתה, והיא עירבבה הכל ושמה בבקבוק פלסטיק שהיה בעבר בקבוק מים מינרליים.

היא ווידאה שאגי לא תראה, והכניסה מעט מן השיקוי למי השתיה שלה. אגי רחרחה את ריח הניחוח והגיעה לשתות.

יילולתיה של אגי הפכו לדיבורים.

"טעם מוזר," אמרה.

"אגי! את מדברת!"

"האם אני מדברת?

האם קללה עליי נחתה?

איני יכולה לדבר,

בזאת אני בטוחה!" אמרה אגי.

קורי לקחה את אגי בידיה ועלתה במדרגות לחדרה, ולאחר מכן סגרה את הדלת.

"שמתי לך שיקוי במי השתיה," אמרה קורי, "זו הסיבה שאת יכולה לדבר"

"ולמה מעשה זה עשית, ילדתי?

מדוע הכנסת בי שיקוי?

רוצה את לקלל אותי, ילדה?

רק בגלל שאני חתול?"

"לא! לא! אגי, לא! זה פשוט... אני... דיי רציתי שתספרי לי על אייליס וארתור"

"הו, ארתור הזה,

עליו אני שומעת רבות-

ממך ומאחותך: רק דברים טובים,

ומהוריכן- רק רעות"

"באמת? אבא ואמא חושבים שארתור לא בן אדם טוב?"

"זה לא שהם לא חושבים שהוא טוב,

זה לא שהם חושבים שהוא רע-

זה רק שהם היו מאוד שמחים,

אם בתם הייתה בתולה"

"אבל מה אכפת להם אם אייליס בתולה או לא?!"

"את ילדה קטנה ואת לא מבינה,

אך הורים תמיד דואגים,

לבנותיהן, פן יקרה להן משהו רע"

"אבל גם הם עושים סקס!"

"אז מה?"

"אז למה זה מעניין אותם אם אנחנו עושות?!"

"את לא מבינה, זה רגיל

אל תטרידי אותי בשאלותייך

או שאלך מפה כליל"

"טוב. אבל, אני מאוד רוצה לשמוע מה אייליס מספרת לך על ארתור... ועל מה את רואה בארתור, אם את מבינה למה אני מתכוונת"

"אני תמיד מבינה למה מתכוונים, ילדתי,

אך לצערי לא אוכל לספר מאום

אל לי לספר את הסודות

שלי סיפרו"

"אבל, אגי! מאז ומעולם היית החתולה שלי! אני זו שדאגתי לך תמיד! אל תשמרי אמונים לאייליס!"

אגת'ה הנידה בראשה ונאנחה.

"אין סיכוי, ילדתי

אין סיכוי ולא קטן

כי אני חתולה

אמונים נחים עליי!"

"למה אמא ואבא לא קנו לי כלב..."

אגת'ה מצמצה בעינייה ויצאה מהחדר.

"למה לעזאזל את כ"כ סודית?! ולמה את מדברת בחרוזים?!" צרחה קורי על הדלת.

אייליס פתחה אותה.

"את מדברת אל החתולה? פשש, השתגעת לגמרי"

אמרה, ונישקה את ארתור שעמד לצידה נשיקה ממושכת, שגרמה לקורי להנמס.

"ארתור, אני יוצאת לעשרים דקות בערך, אמא השאירה לי רשימת קניות ואני בטוחה שאחותי הקטנה והחביבה לא תלך לקניות לעולם" אמרה אייליס.

"אין בעיה," אמר ארתור.

אייליס הלכה.

לבה של קורי פעם בפראות כאשר ארתור סגר את הדלת והלך לחדרה של אייליס.

"אני לבד, איתו בבית!" חשבה, למרות שידעה שכלום לא עומד לקרות.

הדלת נפתחה, מאחוריה עמד ארתור.

הוא נכנס והתיישב על המיטה, מול קורי.

"היי," הוא אמר.

"שלום" היא ענתה בקול חלוש.

"אגת'ה סיפרה לי הכל" אמר.

עינייה של קורי נפערו לרווחה. "אגי הזאת, אני נשבעת שאני אהרוג אותה! לי היא לא מספרת כלום, אבל היא הולכת לספר לאדם שאני אוהבת שאני אוהבת אותו, למרות שהוא חבר של אחותי!" היא חשבה לעצמה.

"שיט." אמרה בקול רם.

"לא הייתי ממש אומר שיט," אמר ארתור ונאנח.

"תראי, הייתי מאוד שמח לומר לך 'אני אוהב אותך גם' או משהו כזה, אבל לצערי אני אוהב את אחותך. ואני יודע שאולי זו קצת בעיה בשבילך, אבל לפחות תדעי את זה. אין לי שום רגשי טינה או חשש ממך, את ממש חמודה ומצחיקה ויפה, וחכמה- אבל אני אוהב את אחותך".

"זה בסדר, אני יודעת" אמרה קורי.

דקת שתיקה, שקורי הפרה:

"אתה יכול לעשות לי טובה ענקית?"

"מה?"

"לא לספר על זה לאייליס?"

"אין בעיה, ברור."

"ואתה יכול לעשות לי עוד טובה ענקית?"

"מה?"

"תנשק אותי. בבקשה."

ארתור בלע את רוקו. הוא התקרב אלייה. עיניו הסתכלו עמוק בעינייה וחדרו אליהן. שפתותיהם נפגשו.

"אם כבר נשיקה, לפחות ניתן לה את המקסימום," חשב ארתור, בעודו מכניס את לשונו אל בין שפתיה.

הם נפרדו.

"תודה." אמרה. הוא קם.

"אין על מה," אמר וסגר את הדלת מאחוריו, בעוד היא מתייסרת על כך שזוהי הפעם האחרונה.

לא ציפיתי שזה ייצא כל-כך קיטשי, למען האמת בהתחלה הכיוון של הסיפור היה שונה לגמרי, אבל, נו שוין.

אמז.