כשבני הזוג קמלוט הכירו, הוא אמר לה שהוא מוכן להביא בשבילה הר של קרח, להוריד את הירח ולאכול אותו בשבילה.

היא ענתה לו: "נו, תביא". מובן שהוא לא הצליח לתת לה הר של קרח. האמת, הוא אפילו לא ניסה.

הם השתכנו בבית גדול עם ריהוט יקר (למרות שלא יכלו להרשות לעצמם), והיא לא יכלה להביא ילדים.

הוא אמר: "נו טוב, ממילא אף פעם לא רציתי הרים שמנמנים שמתרוצצים לי בין הרגלים וצורחים".

אז לא היו להם ילדים. וגם לא יהיו.

הזוג קמלוט חי מפרוטות, אך לא חסר להם דבר מעולם.

באמת שאני לא יודעת איך. אם היא רצתה שפתון חדש, את הכי יקר בחנות, הוא היה אומר לה: "קחי, אהובתי, מה שתרצי, בשמחה".

שניהם עבדו קשה, אבל פוטרו מהעבודה כל שני וחמישי. שניהם ניסו להרוויח טוב, אבל לא הצליחו.

בני הזוג קמלוט התחתנו לפני 38 שנה בדיוק, כששניהם היו בני 21. והיום, בדיוק 38 שנה לנישואיהם, הם מביטים זה בזה ולא מכירים.

הזוג קמלוט. הוא בוגד בה עם הבוסית, והיא בוגדת בו עם הברמן החדש בבר השכונתי.

הזוג קמלוט. שניהם יודעים, שניהם בטוחים שבן הזוג השני בוגד, אבל עדיין שותקים.

הזוג קמלוט. ועכשיו במטבח הם חוגגים יום נישואים 38.

הזוג קמלוט. אפשר לומר, אם באמת תרצו, שהיחסים ביניהם הפכו להיות הר של קרח.

אמ.