לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בלוג הסיפורים שלי. סיפורים קצרים שנכתבו על-ידי.

כינוי:  Written

בת: 95





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2008    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

6/2008

נשותיו של דרקולה


צעדים קצרים, פסיעות חדות,

קורעות עלים, ענפים שוברות,

גופת שועל חום, או שמא תן

חצי אכולה, ליד הביתן

 

עטלפים מקיפים את הבית הקט

עכבישים נחים על פת לחם אחת

וצווארון הלז אדום מדם

הוא נראה ספק עטלף ספק אדם

 

אישה ממהרת בשמלת תחרה

נראית כאילו היא לאנשהו איחרה

הוא מחייך חיוך רחב,

חושף את ניביו

 

"הו, הגיעה גברתי,"

הוא מרעים בקול אמיתי

קד קידה ארוכה

ושולח יד אל שמלתה

 

"מה אתה עושה, לורד דרקולה?"

היא שואלת, מרימה גבה

והוא רק מרחרח אותה

מנשק את בשרה

 

"הו אדוני, אנא הפסק"

היא אומרת,

"מדוע, גברתי?

אינך נהנית?"

 

"הו עד מאוד, נהנית,

כמובן, ערפדי,"

היא אומרת (ועורו הלבן מחוויר אף יותר)

"למה את חושבת כך?" הוא שואל

 

"נשים רבות אהבת, מלכי,

נשים רבות הערצת

ואת כולן, איתך אני רואה

אך ורק בלילה"

 

"העולם מלא ביצורים ליליים,"

עונה הערפד

"זוהי לא סיבה לחשוב

שאני עטלף-אדם"

 

"ניבייך בולטים! הו ניבייך גדולים!

לחתוך בשר אישה רך לבנבן יכולים!"

"אנשים נולדים עם פגמים לפעמים

ואני כולי מושלם חוץ מהניבים"

 

"נשיקותך קרות מקרח,

עינייך אדומות כמו פרח,

עורך לבן כסיד, אדוני,

ושיערך שחור שומני"

 

"איני חב לך הסברים, אישה

אעשה בך כל מה שאת לא רוצה

אעביר אותך שבעת מדורי גיהינום אם תתנגדי

אך אם לא, תשאי באושר לשהות לצידי"

 

היא הוציאה סכין קטנה משוננת

שיספה את גרונו האפל, הקר

והוא רק חייך וטעם את ההבל

של פיה, ההבל המר

 

מהחתך שום דם לא יצא

רק חור נבוב

יבש מצומק גרונו נחצה

וחזר ונחצה שוב ושוב

 

היא לא איבדה עניין, היא לא איבדה כוח

רק המשיכה לחתוך ולשסף ולנסות את ראשו להוריד

והוא רק צהל: "את, אין לך מוח,

אני ערפד - בן אלמוות תמיד!"

 

והיא רק פתחה את פיה

ניסתה לצווח

לצרוח

וצליל לא יצא

 

הוא כבר היה עמוק בגרונה

תוקע את ניביו הגדולים, ניביו הבולטים

(שבשר אישה רך לבנבן לחתוך יכולים)

והיא איבדה הבעה

 

גופה הפך לבן מסיד

ניבים גדלו על שינייה

עיניים אדומות בהקו

הו, כה אדומות היו אז עינייה

 

נשותיו של דרקולה ימותו

ימותו ויפלו אחת אחרי השנייה

אבל דרקולה יישאר עומד ורם

ימשיך לנשוך כל בחורה

 

נשותיו של דרקולה, שש מאות במספר

ימלאו את הטירה הגדולה

בבקרים כעטלפים, כך מסופר

ובלילות יצאו לצוד דם.


נסיון בכתיבת שיר - לא קורה לי הרבה .

לתחרות הזו.

 

השיר הזה הוא בעקבות הסיפור דרקולה, למרות שהוא לא בדיוק - שיניתי המון דברים.

 

שמתי לב שאני כותבת בזמן האחרון רק לתחרויות. אני צריכה להתחיל לכתוב!!

 

אמילי.

נכתב על ידי Written , 30/6/2008 17:27   בקטגוריות 'כתיבה נוצרת', בעקבות...  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



1,906

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWritten אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Written ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)