כשאני ואנתוני נהיה גדולים, יהיה לנו בית ענקי ענקי, עם ערוגות פרחים ורודים וכתומים ואדומים וכחולים וירוקים סביב.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, יהיה לנו חתול ג'ינג'י שמנמן בעל עיניים ירוקות-ירוקות שישוטט לו בבית הענק שלנו במטרה לחקור דברים חדשים.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, תהייה לנו בריכת נוי קטנה בצד הבית, שבה יישחו צפרדעים וקרפדות וקרפיונים.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, יבואו לבקר אותנו המון חברים, ונארגן נשפים ומשתים בבית הענקי שלנו באולם הגדול.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, יהיה לנו חדר ארונות גדול בירכתי הבית, ויהיו לנו משרתים ומבשלים וכל מה שנרצה.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, תהייה לנו מיטת אפיריון גדולה, מכוסה בסדינים כסופים-אפורים, ותהייה לנו כילה לבנה אטומה כדיי שנוכל לאטום את המיטה שלנו כשנתנה אהבים.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, נלך בכל סוף שבוע לים, לשמוע את הגלים מתנפצים על המזח ולהרגיש אותם נאבקים בכפות רגלינו.

אנחנו גם נאסוף צדפים, אני ואנתוני, יחד. ואנחנו לא נוכל לחלום על חיים בלי האחר.

ונעשה מהצדפים מחרוזות ונתלה אותן על צוואר השני, ונקדש אותן בברית דמים שתקשור אותנו לעד.

ואני אבשל לפעמים לאנתוני, למרות שיהיו לנו שפים נהדרים ומשופמים שיכינו מאכלים לתפארת, אני אבשל לו. סתם כך, כי ייתחשק.

ואני אביא לו את הארוחות למיטת האפיריון הגדולה שלנו, ואגיש אותן על מגש עץ ערמוני ואומר לו שאני מאושרת שהוא איתי.

והוא יאמר לי שהוא מאושר שאני איתו.

ותהייה לנו ספרייה עצומה, לי ולאנתוני, חדר ענק שאין בו קירות, יש בו רק ספרים, ושולחנות עץ קלים וכסאות מעוטרים, בשביל לקרוא.

ולפעמים נארח בספרייה שלנו בפינת הבית ילדים ונערים, ואני אספר להם סיפורים, גם מהספרים וגם מהדמיון.

ואולי גם יהיו לאנתוני ולי ילדים - אולי אנחנו נחליט יום אחד שלדמיין זה טוב אבל צריך גם מעשים ונביא אנתונים קטנים לעולם שילמדו לקרוא ויביאו ציונים טובים בלימודים אבל עדיין יהיו מצחיקים ומשובבי נפש.

ואולי גם תהיה אנאבלית קטנה שכזאת שתסובב את כל ראשי הבנים אבל תחפש את האנתוני שלה.

אנתוני לא אוהב אותי. הוא גם לא מחבב אותי במיוחד. לפעמים אני מנסה לדבר איתו, אבל הוא רק מניד את פרצופו ואת עיניו התכולות ממני, והולך.

ולפעמים כשהעיניים שלנו נפגשות, ואני מובכת ומזיזה את המבט שלי, לפעמים אז אני רואה אצלו זקיק של אהבה.

אני אוהבת את העיניים שלו. אני אוהבת את העיניים שלו ואת השיער שלו ואת הפנים שלו ואת הגוף שלו שלא שרירי מדיי ואת האופי שלו. אני אוהבת בו הכל.

אבל הוא לא אוהב אותי בחזרה.

כשאני ואנתוני נהיה גדולים, אנתוני ייקח אותי לטיולים מסביב לעולם, ואני אקח את אנתוני לטיולים בדמיון שלי, כי ככה אני, יכולה רק לדמיין.

הרגשתי שאחרי הסיפור המזעזע-קמעה של הפוסט הקודם כדאי לכתוב משהו בסגנון קצת שונה.

אמז.