כינוי:
Written בת: 95
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
על הפתעה אחת גדולה
אם הייתם מבקשים מאיזי לספר לכם על דבר אחד בלבד שהיא שונאת ומתעבת יותר מכל, היא לא הייתה צריכה לחשוב. היא הייתה עונה לכם בפשטות, "הפתעות".
למרות תופעה מוזרה זו, של שנאת הפתעות בצורה כה דרמטית, נראה שכל דבר בחייה של איזי היה מלא בהפתעות משלל צבעים.
כבר לפני שנולדה הייתה הפתעה. אמה גילתה שהיא הייתה בהיריון בחודש הרביעי, מיד לאחר שנפרדה מאביה של איזי. הם כמובן חזרו בהם לאחר הגילוי וחזרו להיות זוג מלא בבעיות, אך עדיין זוג. הם רצו להשאיר את מין היילוד כהפתעה, כי הם ספונטניים. או שלפחות רצו להרגיש ספונטניים. הם היו בסה"כ בני 22, מנומשים ועוד ילדים שלא מבינים מאום מחייהם, אך מה לעשות כבר בחודש שישי ועוד שלושה חודשים עומדים להיות כבר הורים.
כשאיזי נולדה, הם חיכו בסבלנות ולא נתנו לה שם. הם רצו שזו תהייה הפתעה, שהם יקומו בבוקר יום אחד וידעו שזה השם של הבת התינוקת שלהם.
כולם דיברו על כמה שהם עושים עוול לבתם הקטנה מאחורי גביהם, אבל עמוק בלבם הם העריצו את בקי ואדם - הוריה של איזי - על כך שהיו כ"כ ספונטניים וכ"כ לא מתחשבים. הם אפילו קינאו.
איזי הייתה ההפך הגמור מבקי ואדם. לבקי היה שיער שחור מתולתל וגולש שהגיע לה עד לברכיים ועיניים בצבע תכלת כמו השמיים ביום שאיזי נולדה, ואדם היה אדום שיער עם עיניים ירוקות צוחקות. לעומתם, איזי הייתה בלונדינית עם שיער חלק-חלק ועיניים חומות-עמוקות ומבינות כאלה, אך עם זאת מתנשאות מעל כולם. היא דיברה בשפה גבוהה, אולי אפילו גבוהה מדיי, ומתנשאת. מאז שהייתה זאטוטה היא כבר היתה בטוחה שהיא טובה מכולם.
בביה"ס היא הוציאה ציונים גבוהים בלי להתאמץ, והיא הייתה חברה של הרבה ילדים אבל עדיין לא היו לה הרבה חברים.
הדבר היחיד שהצליח להוציא אותה מדעתה היה עיני הברקת של אדם. כשהוא הסתכל עליה וביקש משהו היא לא יכלה לסרב. את אמה היא לא יכלה לסבול, ותמיד הסתכלה עליה במבט ארסי. כשהיא דיברה עם אמה, או לחילופין - על אמה, תמיד היה במשפט זיק של ציניות, של סרקסטיות שיש רק לאנשים זקנים ומרירים, ולאיזי.
ואיזי גדלה, וייפתה, אבל נשארה יהירה כפי שהיתה מאז ומתמיד.
ואיזי התחילה להתעניין בבנים, ולהסתכל על בנים, והיו לה כמה בני זוג שהיא לא אהבה ורק ניצלה.
ואיזי כבר לא בתולה, ואיזי סיימה בית ספר, ואיזי עשתה תואר בכלכלה וגמרה במקום ראשון בכיתה.
ואיזי המשיכה להתעניין בבנים ולצחקק עם חברותיה שהיא לא אהבה בהפסקה, ולהעביר ביקורת ולצאת עם סטודנטים אחרים במכללה, אבל תמיד היתה לה פינה אחת חמה בלב לגבר אחד שהיא תמיד רצתה.
***
ואיזי עם אזיקים, בתא מעצר חנוק ומסריח, שיערה מסודר להפליא למרות כל זאת.
לפתע ריאן נכנס לחדר המצחין. ריאן היה שוטר, אבל למרות שהוא היה שוטר הוא היה נחמד. איזי חיבבה אותו.
הוא הוציא אותה מהתא אל עבר חדר החקירות, ושם היא ידעה בדיוק מה הולך לקרות, ומי הולך לחכות לה שם, כי היא פיקחית.
"היי אבא," היא אמרה עוד לפני שהעיפה מבט קצר בתכולת החדר. היא גם ידעה בדיוק איך הוא יראה. חלון גדול שמתיימר להיראות כמו מראה - אבל איזי חכמה מדיי מכדי ליפול בפח הזה, שלושה כיסאות עץ מרוטים ששוברים לך את הגב ושולחן עליו דפים וטייפ-ריקורדר מהדור הישן, כי אין תקציב.
הדבר היחיד שהפתיע אותה (והיא שנאה את זה) היה הצבע הירוק שכיסה את הקירות. היא ציפתה לראות שם קירות אפורים.
"תיזהרי מהקירות," אמר ריאן כשראה אותה מנסה להניח יד על הקיר, "הם רק עכשיו נצבעו בירוק המזעזע הזה. אם תשאלי אותי, אני העדפתי את האפור," הוא אמר וקרץ לעברה.
נראה שגם הוא חיבב אותה.
היא חייכה חזרה, והסיטה את מבטה מבלוריתו של ריאן אל עבר עיניו של אביה, והן אמרו שהכל בסדר. אם העיניים של אדם אומרות שהכל בסדר, אז הכל בסדר.
ואז היא התנפלה עליו בנשיקה.
***
"איזי הולוקס, את מואשמת ברצח בקי הולוקס. אולי את מכירה אותה יותר טוב בתואר 'אמא'. יש לך משהו להגיד בעניין?" שאלה גב' איזמונד, השופטת.
"כן, כן, בלה בלה, אני רצחתי אותה, אפשר רק לעוף מפה כבר?" שאלה איזי בחוסר עניין.
האולם השתתק.
"את... את מוכנה לספר מדוע עשית מעשה זה?" שאלה השופטת בחוסר אונים.
"כי אני אוהבת את אבא שלי" ענתה איזי בפשטות.
"האם אמך התעללה בך או באביך בילדותך?" שאלה השופטת ברחמים.
"לא. רצחתי אותה פשוט כי אני אוהבת את אבא שלי" אמרה וחייכה.
אדם הולוקס נכנס לאולם ברעש גדול. הוא רץ אל עבר דוכן הנאשמים בו עמדה איזי בעוד דלתות העץ הגדולות נטרקות בכוח מאחוריו, והוא נשק לבתו.
כל האולם השתתק.
"את... את אוהבת את אבא שלך?.. באיזה מובן 'אוהבת את אבא שלך'?" גב' איזמונד תהתה האם זה המשפט המוזר ביותר שיצא לה לשפוט בו דקות אחדות לפני כן, אך לאחר המקרה הזה לא היה בה שום צל של ספק.
"במובן שצריך להרוג את אמא שלי בשבילו" אמרה איזי וחייכה אל כולם. אדם חייך אל איזי גם הוא, ולפתע מסוק שחור עם אותיות מסולסלות בזהב שבר את תקרת בית המשפט בכוח, ומתוכו השתלשל סולם.
איזי ואדם עלו במהירות בסולם, מצחקקים ומתנשקים להם כל הדרך למעלה.
"טוב, זה באמת המשפט הכי מוזר שיצא לי לשפוט בו," אמרה גב' איזמונד ביובש והלכה לקחת אקמול.
הסיפור משתתף בתחרות "סיפורים עם סוף מפתיע"
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=603660&amp;amp;blogcode=10264285
אמרתי, "טוב, מפתיע זה לא הצד החזק שלי, ואני אוהבת אתגרים, אז מה אכפת לי לנסות?"
יצא הזוי לטעמי, מה דעתכם?
אמיליזינג.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
