לפני שנייה דיברתי.
לפני שנייה חייכתי.
לפני שנייה צחקתי.
לפני שנייה הסתכלתי במראה והייתי מרוצה.
לפני שנייה הייתי בסדר גמור.
אבל כשהשנייה עברה- אני לא יכולה להגיד שאני מרגישה אותו דבר בנוגע לשום דבר.
וזה קורה לי הרבה לאחרונה, לאו דווקא השנייה הזאת.
כל שנייה,דקה ורגע שבו אני חושבת ומרגישה אני מרגישה פתאום יותר רע עם עצמי. או טוב. לא יודעת.
אני מוזרה מה לעשות.
בא לי לצאת מהגוף שלי ולנסות לסדר עניינים,
בא לי לדעת מה זה להרגיש אהובה, להרגיש שצריכים אותי, להרגיש שלאנשים לא שווה לוותר עליי בגלל שהם מוותרים על אחרים שנמצאים איתי.
אבל אני לא יכולה לצאת מהגוף שלי.אני לא יכולה לנסות לצאת.אני לא יכולה אפילו לנסות להתאבד אם כבר מדברים על לצאת מהגוף.
אני אפילו לא יכולה לכתוב את הפוסט הזה בבלוג שלי. עד כמה שאני רוצה אני לא יכולה.
אין לי אומץ שאנשים יראו מה אני מרגישה.
אני גם לא רוצה שהם ידעו. לפחות לא כרגע.
שום נטיות שלי לא צריכות להיראות לפניהם.
בא לי לעמוד במקום מרוחק, לעמוד בקצה הצוק ופשוט לצעוק.
אז כרגע אני סתם יושבת ליד המחשב- אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההעעעעעעעעעעע
עעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהעעעע
עעעעעעעעעעעעאעאעאאאאאאאאאאאאההעאאהאאהאאע
כינוי:
טיפשה אעש=]
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
