עוברת אלי תקופה מוזרה. לא יודעת למה אני כל הזמן עייפה, תמיד רוצה לישון, אין כוח לשום דבר. ובאמת שנימאס מזה.

אני שונאת את ההרגשה הזאת זה כל כך מדכא ומחרפן. וגם תקופת המבחנים הזאת, המתכונות והבגרויות, פשוט נימאס.

ולא רק שאני צריכה להוכיח לאיזה אידיוט שאני יודעת את החומר טוב כדי שהוא ירשום לי וויי או איקס, אני גם צריכה להוכיח לעצמי שאני מסוגלת לעבור את זה, שאני עאבור לא משנה מה אני אצתרך לעשות בשביל זה.

לאחרונה אני דורשת מעצמי הרבה דברים ולא בטוח שאני מסוגלת לעמוד בהם בבת אחת.

אני צריכה חופש דחוף. פשוט לנסוע לאיזה מקום מבודד, להרגע שם לאיזה שבוע, ואז לחזור כמו חדשה, אבל מה מבאס שאין לי את הזמן לזה. את ימי השישי אני מבלה הלימוד למתכונות ולבגרויות, לא שזה כל כך נורא במילא אין מה לעשות בחוץ, סתם לשבת באיזה גינה מסכנה ולהסתכל איך כולם שותים וודקה (אני לא שותה וודקה כבר 4 חודשים!), להדליק שיר ולשבת להשתעמם ומרוב השעמום להכנס למצב רוח חרא. לא תודה, לא בשבילי.

אני כבר מחכה לחופש, להתחיל לעבוד איפה שהו, להרגיש את ההרגשה הזאת של "עברתי את זה", ולהתחיל חיים חדשים.

להתחיל תקופה חדשה שלא תהיה מבאסת, שתהיה שמחה יותר.

אז...כל מי שמרגיש ככה תתעודדו, כי פעם אתה למעלה ופעם אתה למטה, וכל עוד אתם לא ניכנעים אתם תמיד תעלו למעלה!

crazy