לאחרונה קראתי ספר שנקראה "אני כריסטיאנה פ.". הספר מספר אל ילדה בת 13 שהתמכרה לסמים וירדה לכביש. מאוד אהבתי את הספר, אבל יותר מכול אהבתי את המסר שהוא מעביר: לא להשתמש בסמים!

אחרי שסיימתי את הספר, לא ממש שמתי לב לשינוי שהתרחש אצלי במודע, אבל אחרי שיצאתי החוצה ופגשתי ידיד שלי, שמשתמש בסמים, הרגשתי את הגועל הזה, לא יכולתי להסתכל לו בעיניים, פשוט דמיינתי לעצמי מה יקרא לו בעתיד אם הוא ימשיך להשתמש.

מה שהכי מעצבן אותי זה האנשים שחושבים שהם שולטים במצב שלהם, שחושבים שהם יכולים להפסיק בכול רגע. 

 תפתחו את העיניים שלכם כי אתם לא. אתם יכולים אולי להפסיק לכמה ימים ואחרי זה אתם פשוט לא תבינו למה לאזעזל הפסקתם הרי הוכחתם לעצמכם שאתם יכולים ומסוגלים להפסיק ברגע שאתם מחליטים, אתם טועים.

אני לא באתי כדי לזיין לכם בשכל לא להשתמש בסמים. תשתמשו ותהנו מזה.

אבל אותי זה פשוט מגעיל. ואני מודה, גם אני ניסיתי כמה פעמים ולא ממש נהנתי מזה.

כל אחד בוחר את דרך החיים שלו. זה יכול להיות התמכרות לסמים או להצליח בחיים ולא ליפול לחור תחת כמו סמים.

אני את הדרך שלי בחרתי!

crazy