פעם כשהיינו קטנים הכל היה כל כך קל. לא היו דאגות, לא היו בעיות. כל מה שהיינו עושים זה לישון, לאכול, לחרבן, ולהיות נתל על ההורים. לא היינו צריכים אף אחד אלא רק את ההורים, לא ידענו עד כמה החיים קשים ואכזריים. פשוט לא היו לנו דאגות.
אבל עכשיו כשהתבגרנו הכל השתנה. ההורים עברו למקום השני והחברים הפכו למשפחה חדשה.
עכשיו אתה צריך לדאוג לעצמך כי אם לא אז אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילך, אתה צריך לפתור את הבעיות שלך לבד וכו וכו וכו.
למה אני מעלה את הנושא?
היום כשישבנו אני וליקה ניזכרנו בעבר והבנו כמה הדברים השתנו. פעם הכל היה פשוט יותר. פעם היינו מדברות על מה יקרה כש...?
ועכשיו כשעברנו הרבה דברים בחיים, כשעשינו הרבה מהדברים שרצינו לעשות המטרות השתנו, הרצונות השתנו, יש דברים חדשים שצריך לנסות, חלומות חדשים והרבה שטויות שעולות לראש. היו הרבה טעויות שעשינו וטוב שכך כי אחרת איך היינו יודעים איך לעשות את הדברים נכון?
היום הבנתי איך הזמן טס. עוד שנתיים צבא, עבודה ומה לא. הבנתי שצריך לנצל את החיים עד הסוף.
לא שלא ידעתי את זה לפני זה פשוט היום כשאני חושבת על זה יותר אני מבינה את זה יותר טוב.
love you, bitch
לרוב אני לא שומעת שירים ברוסית אבל זאת להקה כזאת טובה וזה שיר שולט!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
) אני מקווה שזאת סתם עוד פרנוייה שלי שבקרוב מואד תעבור.