welcome to my life

חסר לי התחושה של פעם.

חסר לי שאתה לא פה איתי.

חסר לי חיבוק.

חסר לי.

עצוב לי שעוד מעט אני יהיה לבד, אבל באמת לבד.

עצוב לי שעוד מעט את עוזב.

עצוב לי שאתה לא בא.

עצוב לי לא להיות איתך.

עצוב לי.

לא כיף לי שאני לא שייכת לשום מקום.

לא כיף לי לריב איתך.

 לא כיף לי שאת ככה.

לא כיף לי להרגיש ככה.

לא כיף לי.

זה לא הוגן שאני לא קשורה לשום מקום.

זה לא הוגן שלאף אחד לא אכפת ממני.

זה לא הוגן שהוא לא כאן.

זה לא הוגן שלא כיף לי.

זה לא הוגן שעצוב לי.

וזה לא הוגן שרק לי הוא חסר.

זה לא הוגן.

אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אין לאן לפנות,

אין עם מי לדבר,

אין מי שאכפת לו,

אין מי שיעודד ויקשיב.

אין, פשוט אין.

עוד מעט גם לא יהיה אל מי ללכת.

עודמעט הוא גם בא,

אבל אחר כך הוא שוב עוזב.

ודווקא שהכל התחיל להיסתדר,

הכל שוב נהרס,

אבל הכל.