הי, קוראים לי נועה, אני כבר די מנוסה בכל מה שקשור לבלוגים וסיפורים.

ודבר אחד שאתם ממש חייבים לדעת לפני שאתם מתחילים לקרוא את הסיפור:

ישלי אובבסיה ענקית לשלומי בראל @_@

זהו. מקווה שתהנו :)

"רוני בואי לאכול!" קראה לי אימא בעודי מדברת עם חברות במחשב

"אני באה אני באה!" צעקתי לה חזרה וסגרתי את השיחות

כמו תמיד, על השוולחן היה אורז לבן ועוף טעים בדיוק כמו שאני אוהבת, חייכתי אל אימא והתחלנו לאכול

"טוב רוניק שלי... אני ואבא יוצאים היום עם חברים, את תהיי לבד בבית הערב" היא אמרה לי בזמן שאכלנו

"אוקי, מתי תחזרו בערך?" חייכתי כשבראשי עולות תוכניות זדוניות לערב

"מאוחר בלילה, אני מעריכה" אימא סיימה את האוכל והורידה את הכלים מהשולחן "את תהיי בסדר?"

"כן ברור! ועוד איך... אימא אני כבר בת 15, אני ילדה גדולה" צחקתי והורדתי גם אני את הכלים מהשולחן ועליתי לחדרי

טוב, אז מה כדי? להזמין חברות ולראות איזה סרט נחמד או אולי להיות הערב לבד, ערב עם עצמי? חשבתי לעצמי, ולבסוף החלטתי ללכת על האפרות הראשונה. הזמנתי את קרן ותמי, חברותיי הטובות שמכירות אותי יותר מכל אחת אחרת, אמרתי להן שיש לי בית ריק בערב והייתי שמחה אם הן היו באות וכמובן מבלי לחשוב הם קפצו מאושר ואמרו שהן כבר הולכות להתארגן.

בערב, בערך בסביבות 9 ההורים יצאו, וכמה ד' אחר כך הבנות הגיעו. הם הגיעו בבגדי מסיבה והייתי די מופתעת, אנחנו כולה נפגשות כמו בכל ערב חמישי, מה כל כך מיוחד שצריך להתלבש כל כך.

הם עמדו שם בפתח הבית, ולא נכנסו "נו? מה אתן לא נכנסות?" צחקתי

"לא, את זו שצריכה לצאת" הן צחקו

"מה? על מה אתן מדברות? קבענו להיות אצלי לא?" עשיתי פרצוף מודאג

יש מסיבה היום ואנחנו לא ניתן לך לפספס אותה"

"מה? מה כל כך מיוחד בה? כאילו, אתן יודעות כמה אני אוהבת מסיבות אבל,קבעתי איתכן"

"אל תדאגי, את תמותי על המסיבה הזו, את תראי שאת עוד תודי לנו. יאלה? למה את מחכה לכי להתלבש. אנחנו מחכות" הם חייכו אחת לשניה כאילו יש איזה משו שהן מסתירות ממני.

פתחתי את הארון והחלטתי ללכת על גופיה אפורה שמגיע לתחת, וטייטיס כחול בוהק ומעליו חצאית ג'ינס מיני, שמתי קצת בושם עיפרון שחור קצת צללית בהירה ויצאנו לדרך.

הגענו, והמועדון היה מפוצץ באנשים "למה כל כך מפוצץ כאן? אף מסיבה לא היה ככה" צחקתי ונתתי את התיק לשומר שישים בתאי שמירת החפצים

תמי הסתכלה על הסעון באי סבלנות "יש לנו עוד שעה" היא הביטה בקרן וקרן הביטה בי

"מה עוד שעה? מה קורה פה?" שאלתי מתה מסקרנות

"את תראי, עכשיו יש לנו זמן עד אז... אפשר לרקוד"

"אוקי.... אתן מפחידות אותי אבל לפחות יש מה לעשות עד אז" אמרתי להן והלכנו למרכז הרחבה והתחלנו לר'קוד לנו לצלילי המוזיקה הרועשת והמוכרת שאני כל כך אוהבת.

לפתע ראיתי את יונתן, הידיד הכי טוב שלי, מגיע לו משום מקום לכיוון הבר, צחקתי ואמרתי לבנות ששתי שניות אני באה ואני הולכת להגיד למישו שלום

"ג'וני.... מה את עושה פה?" אמרתי לו

"מה אני עושה פה? מה את עושה פה?" הוא צחק

"תמי וקרן גררו אותי לפה" גילגלתי עיניים

"וואלה....... טוב" הוא צחק ולקח שלוק מהקולה שהזמין

"כן... מה קורה? למה אתה לא בא לרקוד?" ניסיתי למשוך אותו לרחבה

"אולי עוד מעט, רק עכשיו הגעתי" הוא חייך

"טוב מותק אני הולכת חזרה לבנות נדבר?" קרצתי לו והלכתי חזרה לבנות

המשכתי לרקוד עם הבנות ומנסה לחשוב מה היה כל כך חשוב שהן היו צריכות לגרור אותי לפה בזמן שהיתה לנו הזדמנות להיות לבד בבית

ואז, בדיוק ב23:00 קול צורם נשמע מהרמקול "1..2..3... ניסיון" תמי וקרן הסתכלו אחת על השנייה והבינו שהנה זה מגיע

"עובד זה עובד" קול גברי צעיר נשמע מהרמקול, אבל הבמה הייתה ריקה חשבתי לעצמי שאולי זה הדי ג'י מדדבר

"אני מאוד שמח להזמין את זמר הרוקנרול אחד והיחיד........."

המשך יבוא :)