ניסיתי לארגן יציאה עם כמה חברות בפעם הראשונה בחיים שלי.
בתכלס? הלך דיי סבבה, הזמנתי 4 אנשים למסעדה (5כולל אותי D: )
והגיעו 3 (4 כולל אותי.) כאילו, מספר זוגי - אמור להיות סבבה נכון?
טוב, אז לא. חוץ מזה שמאד נעלבתי מהזאתי שלא באה אבל כאילו היא אומרת לי שהיא לא רוצה לבוא "מסיבות אישיות"
פשוט תגידי שאין לך כסף לזה וזהו!!! למה להיות צבועה למה? אני מחשיבה אותך בתור חברה טובה אז למה להיות מגעילה כ"כ??
היא אמרה לי ללכת בכל זאת ולהנות בילעדיה - ממסבבה.
יש ילדה אחת שהיא חברה של חברה שבאה הזמנתי אותה גם שלא יהיה משעמם היא הייתה איתנו בכנס אני מכירה אותה - אני שונאת אותה
פשוט אני מנסה להיות נחמדה אליה אז הזמנתי אותה, כאילו מה קרה? כולה יציאה והיא פשוט כזאתי אהבלה.
וגאד אז יש ילדה אחת שהיא באמת אחת הילדות אם לא ה-... היא פשוט כ"כ בנאדם טוב ותמים XD ולא סתם כולם אוהבים אותה, טוב, כל מי שמכיר אותה באמת.
וזה מה שמעצבן כי זה לא שאףאחד לא אוהב אותי ולא רע לי שאנשים אוהבים אותה
אפילו יותר ממה שהם אותי. זה פשוט מעצבן אותי שכולם שמים לב רק אליה והיא לא מנסה לעשות כלום
כל הזמן האהבלה דיברה רק איתה ואני כמו צרצר ישבתי בצד וכולם דיברו רק איתה.
גם אני לא מבינה עד כמה בןאדם יכול להיות תלותי וזה פשוט כ"כ מתסכל שאתה בנאדם נחמד והכל ואתה רואה איך כולם מתחילים
לנטוש אותך אחד אחד, לדבר איתך רק עליה שהיא כ"כ בנאדם מדהים ונחמד אבל מה איתי?!! אני לא?! אני כאן יושבת ומקשיבה ומדברת איתך כל יום
אז למה,, למה כולם אוהבים אותה יותר?
כולם נוטשים אותי בשבילה וזה עצוב, עצוב להיות בדד כולם שוכחים ממך וכאלה
גמאני חושבת שאני בנאדם מעניין - רק תתחילו איתי שיחה ואני זורמת אז למה...
למה אף אחד לא אוהב אותי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
OmG ItS Me iLaNa