יש אלוהים.

שיר.

למה? \ כותבת אנונימית כרגע, לא מפורסמת, גם השיר לא.

למה כל אחד שונה מהחבר?

למה כל אחד הוא אחר?

למה לכל אחד יש כשרונות שונים?

למה לא כולנו דומים?

הרי כל אחד מקנא בשני, בשכן,

ורוצה את מה שלו אין.

אז מדוע כולנו לא אותו דבר?

שמחים באותה המידה, מה רע בלהיות מאושר?

ונשאלת כאן השאלה, האם זה מה שרוצים?

שלכל אחד יהיו אותם חלומות, אותם חברים?

שלכולנו יהיו אותם שאיפות, אותם דברים?

האם רק ככה נהיה מאושרים?

לא יהיה זה קצת משעמם, לנו ולכולם,

לשמוע את אותם דברים מכל העולם?

כי כולם יאהבו את אותם הדברים,

לא יהיו דברים שונים.

ולמה קשה לנו להחליט על דבר אחד,

שנראה פשוט ולא מיוחד,

אבל בעצם יש לו עוצמה חזקה,

שעל כולם בלי יוצא מן הכלל משפיעה.

כי אם דבר אחד לא מצליח, וזה קורה,

תמיד משהו אחר יקרה.

אולי חלום אחר שיתגשם,

אולי משהו שכרגע עליו אתה לא חולם.

אז למה אנחנו לא יודעים במה לבחור?

למה, בשם אלוהים,

אף אחד לנו, לא יכול לעזור?!

מה השתנה?

טיוווול פסח!

היה מצחיק.

היו שם שני ילדים כאלה מהר אדר,

והם התחילו לשיר כזה באמצע ההליכה של המסלול,

אז אחד כזה,

"אהבה יש באוויר" [השיר מדיסני, מלך האריות, בעברית- מאעפן!]

והשני כזה,

"אוויייייר"

ועשה לו קול שני...

וזה היה קורע.

ונדבקתי בכמה דברים חדשים-

רבאק, כפרה, ג'סטה והמילה טו-אוב.

לא יודעת למה,

באמת הרגשתי שייכת, כאילו ישימו לב אלי שם...

פה זה לא ככה,

כי אם אני איעלם?

לאפחד לא יהיה אכפת.

פוסט שלי,

כמו שאני אוהבת.

33333>