אז אני יושבת פה בחדר שלי בוכה כבר6 שעות [מ-12]
ופשוט לא יכולה להפסיק אני מרגישה כל כך חרא
כל כך נימאס לי כבר
ובא לי לוותר על הכל
נימאס לי נישארתי לבד
שני הורים בוגדים
ומשפחה שמתעלמת
אני שונאת את עצמי שהגעתי למצב הזה
אני פשוט רוצה למות לוותר להפסיק את הכל
הרי למי אכפת כבר ממני?
האמא לא מדברת איתי כבר שנתיים והאבא...אני אפילו לא רוצה להתחיל לדבר על מה שהיה היום
פשוט נימאס לי
בזמן האחרון גם הידרדרתי בלימודים ואבא שלי צעק עלי
אז שיפרתי התחלתי באמת להקשיב אפילו המורה למתמטיקה שם לב ואמר לי ואפילו היתשקר לאבא שלי
שלא האמין ואמר שאני טיפשה וסטומה וכל הדברים האלה
ושלא אכפת לו
וכשחזרתי הביתה כל מה שהיה אני באמת כבר לא יכולה נימאס
כמה בן אדם כבר יכול להרזיק
אבא ששומר אותך כמו בובה בקופסא
לא נותן לי לצאת לדבר והכל
רק עוד בחודש האחרון הוא נתן לי קצת וגם זה כמעט שלא
הוא תמיד השאיר אותי בבית סגורה בחדר שלי
אסור לצאת אסור ללכת פשוט להיות שם לבד
ועוד האמא שכל ערב צועקת לי אין לך לב מגעילה ועוד הרבה ברכות כאלה
ולמחרת מעמידה פנים שכלום לא קרה אבל בערב הכל שוב חוזר
the last tear of blood fall and i break apart
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: