פרק 5
"אני אוהבת אותך"
"אני אוהב אותך יותר"
"אתה החיים שלי"
"את החיים שלי"
"אני כ"כ רוצה לנשק אותך"
"אני אנשק אותך קודם"
"איהה!!"
"אשלי?"
"פאק" - ביל צעק ונפל מהמיטה, מבולבל מהחלום המוזר...
לפתע, נשמעה דפיקה בדלת, ביל ניגש לפתוח את הדלת ופתאום הופיעה אשלי מבוהלת ומפוחדת!
ביל חיבק את אשלי ושאל :"מה קרה?! ממה את מבוהלת כ"כ?"
אשלי :"אני אספר לך יותר מאוחר אבל בנתיים פשוט תסתיר אותי!"
וכך עשה ביל.
לאחר דקה נשמעה דפיקה נוספת אך יותר חזקה.
הפעם טום ניגש לפתוח את הדלת אך ברגע שפתח את הדלת, אף אחד לא הופיע שם, אלא רק מכתב מסתורי ועליו חתום בחותמת דם בצורת גולגולת, טום סגר את הדלת ואז..נשמעה עוד דפיקה על הדלת, "נוווו, מה עכשיו?!" שאל טום בעצבים, ופתח את הדלת.
גוסטאב וגיאורג הגיעו ושאלו :"מה כל הרעש הזה?!"
"אשליי!!" צעק ביל.
"אוקיי...מה הולך פה ומה זה המכתב הזה?" שאל.
"טוב...אז אתמול אחרי הפגישה שלנו, שהלכתי הביתה, עצר אותי איש אחד, כיוון אלי אקדח ואמר לי :"תשתקי, ובואי איתי!" לא הייתה לי ברירה אלא ללכת איתו, ואז הגענו למקלט מפחיד, חשוך וקטן. הוא הושיב אותי על כיסא והתחיל לשאול אותי שאלות.
"מה הוא שאל אותך?" שאל ביל בעוד שארבעת הבנים מקשיבים לסיפורה המעניין.
אשלי המשיכה ואמרה :"בהתחלה הוא שאל אותי שאלות לא כ"כ מובנות אך לפתע הוא הזכיר את שמך, עצרתי אותו ובקשתי ממנו לחזור על השאלה...הוא שאל :"מאיפה את מכירה את ביל קאוליץ, וכמה זמן?" הרגשתי מאויימת והייתי חייבת לענות, סיפרתי לו הכל ועניתי על כל מה ששאל אותי.
טום :"אחלה, מעניין, מרגש...אפשר לפתוח ת'מכתב הזה הגולגולת הזאת פשוט קוראת לי!".
ביל :"חכה, תן לאשלי לסיים, אשלי...אז איך זה נגמר בסוף?"
אשלי לקחה נשימה עמוקה והמשיכה :"אחרי שסיימתי לספר לו נשמע צלצול הפלאפון שלו, הוא אמר לי משהו לא מובן ויצא מהחדר, ניצלתי ת'הזדמנות ויצאתי מהר החוצה! וישר רצתי לפה"
טום :"אחלה אשלי, כל הכבוד! אני גאה בך, ועכשיו...המכתב!"
טום קם ,לקח את המכתב והתיישב, בעוד שאשלי שואלת את ביל :"אין לך משהו להגיד לי?"
ביל :"אני בשוק, אני בהלם, אני המום..."
"...מה" השלים טום את ביל וצחק!
ביל זרק כרית על טום, טום קם וסגר את הכורסא המתקפלת שעליה ביל ישב.
כולם צחקו!, וביל, לאחר שסידר את הכורסא הסתכל על טום במבט כועס, ואמר לאשלי :"אני שמח שהצלחנו להצחיק אותך" הוא חייך אליה את חייוכו הכובש! אשלי חייכה אליו בחזרה והחזיקה את ידו.
"תבואי כל יום! ועכשיו..המכתב" אמר טום.
כולם ישבו במתח בעוד טום קורא אתה מכתב: "יש לכם 24 שעות להביא לנו את ביל קאוליץ לרחוב גורדון 81".
כל חברי הלהקה מסתכלים על ביל המומים ואשלי אוחזת בחוזקה בידו של ביל!
אתם יודעים מה.. החלטתי בפרק הבא נעשה כזה תזכורת - מהפרק הקודם
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: