וכשנכנסתי לבית הספר פתאום קלטתי שהנה החל לו עוד סמסטר,והמסדרונות מלאים בתלמידים,רובם ממוצא אסייתי או הודי.נרגשים,מחזיקים בידם תיק סכינים ושקית עם מדים,בדיוק כמו שאני הייתי לפני חצי שנה.

וזכרתי איך הסתכלתי עליהם מלמעלה וחשבתי לעצמי :"אוי לא,אין פה אף אחד שווה".

ואיך הדעות הקדומות שלי התחלפו וחברי לכיתה היו לי משענת ועוגן בימים קשים,וכמה למדתי על עצמי ועל הדעות הקדומות שמפעילות אותי וכמה למדתי בכלל,ואני עדיין לומדת.

וכמה מזל יש לי שאני נמצאת בדיוק במקום שהייתי רוצה להיות בו.

נכנסתי לשירותים וכשפתחתי את הדלת והתכוונתי לפסוע החוצה,עמדה שם כושית גדולה שלא חיכתה שאצא אלא פשוט נכנסה פנימה תוך כדי שהיא הודפת אותי קלות.

זה אפילו לא עצבן אותי או הכעיס,בעיקר שעשע.

"חדשה,אה?"

אמרתי לעצמי

"ברוכה הבאה לאוסטרליה".