אלגנטיות של קיפוד

אני בכיינית

בעצם,כל אחד בכיין

אם לא כל אחד אז הרוב

אבל כל אחד מהרוב הזה הוא בכיין

בעצם כל עוד כולם בחיים,בריאים ורואים בית מתישהו חחח

אז זה בסדר...

ושיכעסו עלי

ההורים,

החש"ן הגדול והנורא

הצבא (שאף אחד לא יודע מי זה הצבא כשאומרים שהוא מפגר ולא הגיוני)

החברים

המוזיקה המוזנחת

תכעסו...

אני עדיין בחיים !

חחח לפחות זה...

חש"ן-חיל שריון

גם אם אלך לבית משוגעים,ואהיה שפויה,השאר עדיין יגידו שאני לא נורמלית.

ככה בדיוק עובד הצבא שלנו.

אם אני לא עומדת בסטנרדטים מסויימים של לבדר,ללקק,להיות ליצנית ולספר בדיחות כל הזמן אז אני מוזרה, "מה יש לה זאתי?" כולם מעירים...

אם אני לא מוכנה לחלוק את הנשמה שלי בשכונה הגדולה הזאת כמו שחולקים את כל השאר

אז אני "לא מחוברת ולא רוצה להתחבר"...

לדעתי,יש גבול.

אולי אני דפוקה,עברתי מבסיס פתוח לבסיס סגור ועוד יותר קשה לי ואני מתה לחזור לבסיס פתוח שוב

אולי אני לא מתאימה לצבא

המדים ואני זו אנטיתזה אחת ענקית

אני לא יכולה לחיות בכלוב

אלוהים,אני צריכה חופש!!!