גם בידיעה שאף נפש לא קוראת פה,אני עדיין מעדכנת בכיף,למקרה שנפש אחת (או כמה) תחליט לקרוא ולהגיב וגם כי הבלוג הזה מזמן הפך ליומן שמשקף את החיים הפרטיים שלי.
ברגע שמתגייסים הקוראים בבלוגים נעלמים.נראה לי שזה רק אצלי. ונראה לי שזה גם היה ככה לפני שהתגייסתי.אז כנראה שפה אני סותרת את עצמי ואז הבעיה היא בי ולא בצבא,לשם שינוי...
אני בצבא כבר כמעט 8 חודשים.
אחרי 7 חודשים הצלחתי לעבור ליחידה אחרת ,לקראת שרות בעל אופי אחר,צה"ל האמיתי.
מה שרציתי!
בכל תהליך המעבר הזה קיבלתי בפוקס יום חופש,מחר!
מ-2 בצהרים אני יותר רגועה כי אני יודעת שמחר כשהשעון המעורר יצלצל ב-6 בבוקר אני אכבה אותו ואגשים את מה שאני רוצה לעשות כל בוקר-לחזור לישון מתחת לפוך במזגן!
כבר מהערב אני יכולה להתענג על מקלחת חמה וארוכה,בלי למהר,למרוח קרם גוף ,לסיים לקרוא את הספר שהמפקדות בתפקיד הקודם קנו לי ליום הולדת 19,לראות סרט מעניין ולישון בנחת.
מחר אלך לים.לא הייתי בים כמעט שלושה חודשים.(אבל הייתי בכינרת ובירדן!)
אני מתכננת לקחת איתי ספר חדש מהספרים שעוד לא קראתי מהספרייה שלי,לקרוא ולנוח!
אני הולכת לחזור הבייתה,לאכול אוכל טעים של בית שאני אכין לי (או סבתא תפנק!),לישון שנת צהרים,לנגן וללכת לשיר בקונסרבוריון.
המשימה היחידה שלי היא לארגן את המחשבות שלי ולהירגע מהסטרס שהייתי נתונה בו כל כך הרבה חודשים.
יש לי את כל הסיבות בעולם להיות מאושרת,ובאמת,אני מאושרת!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
