אני מקדישה פה מכתב לחברה שעוברת תקופה קשה.
כרגיל שמות בדויים. . תפסיקו לנסות לנחש!P:

היי לך ילדהה . . .
אוקיי אז בשנה שנתיים שלוש האחרונות היית האחות השניה שלי...
הילדה שהכי סמכתי עליה [חוץ מאחותי אבל לא נחשב...]
היה לי תמיד הפינה הזאת אצלך לפרוק ולקבל כשאת פרקת...
כל כך שמחתי לעזור לך את לא מבינה כמה...
היה לי כל כך טוב לייעץ לך... ולדעת שלא משנה מה יש לי אותך...
הכרתי אותך עם השנים...ברור שלא ידעתי הכל [רק שלוש אנשים מכירים אותך "את אנוכך ועצמך...=]
כיבדתי אותך. הערכתי אותך על כל מה שעבר עלייך והחזקת ככה . . .
את ידעת שבזמן האחרון אנחנו די במשבר חברות..חח[אולי אני?]
נפגעתי מזה שלא ידעתי דברים לפעמים... ושמישהי הייתה צריכה לספר לי את זה אחר כך...
נפגעתי מזה שהפרת הבטחות...
אבל לא כל כך. כי תמיד ידעתי שבסופו של דבר את כמו אחותי.. יש לי אותך ולך יש אותי [תזכרי את זה..]
רע לך.
אני יודעת שרע לך...
ולי רע כל כך שרע לך...
[[אולי אני נורא דרמטית עכשיו.. ואני מצטערת שאני פולנייה קטנה ברגע זה...
את כבר רגילהP:]]
אני רק רוצה לבקש דבר אחד.
היום שישבנו ודיברנו שלושתנו... ודיברתם שתיכם ואני ישבתי לי על הפוף.
ואז אמרת שאת עוזבת...
זוכרת?
אני יודעת שקשה לך...
אבל אני מבקשת ממך לא...
את כל כך חשובה לי... כל כך..
אני לא רוצה שתלכי לי...
אני רוצה לעעזור לך כמו שהיה ושתסמכי עליי בעניים עצומות...
אני רוצה לעזור לך לעבור את זה...
אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדייך...
יהיה לי כל כך כל כך קשהה...
אני יודעת שקשה לך...
ואני מצטערת שאני עושה את זה אבל אני לא אתן לך...
בשבילך בשבילי ובשביל עוד הרבה ...
אני רק רוצה לחזור להיות כמו פעם...
ולעזור שיהיה לך טוב...
תחשבי על זה...
אני פה . . .

סליחה על החפירות וששיעממתי אותכם...
אני לא מסוגלת להגיד את כל זה בפנים...[ :
לא להגיב על הפוסט הזה..
הוא לא חשוב בשבילכם....
סליחה על האכזריותת..