אי שם בשלהי 2157 משייטת לה ספינה בחלל, הספינה מכילה כ-60,000 בני אדם וגם דוגמיות DNA מכל דבר שאי פעם חי ונשם על פני כדור הארץ.
המשימה של הספינה פשוטה, כדור הארץ הולך לאבדון, אין אוכל לכולם, פיצוץ אוכלוסין חמור ביותר והמצב רק מתדרדר מיום ליום. ממשלת העולם החליטה לשלוח את שליחיה לחפש מקום להתיישבות מחדש בכוכב הלכת טאניס הנמצא כמה טריליוני קילומטרים ממיקומו הנוכחי של כוכבת הלכת 'ארץ'. לפני שראיתי את הסרט קראתי את התקציר שלו והוא דיבר על העלילה הנ"ל ולא ציפיתי ממנו יותר מדי להפתיע, אימה עם מדע בדיוני כולה, אין יותר מדי ציפיות. חשבתי שזה מסוג הסרטים שאחרי שאתה רואה את החמש דקות הראשונות שלהם או שאתה מתחיל להריץ אותם קדימה או שאתה מפסיק לראות או שאתה מוצא עצמך בוהה במסך שעה ועשרים פלוס מינוס רק בשביל להגיע לסיום שלהם. ואז הסרט התחיל, מהסצינה הראשונה הסרט הזה פאקינג תופס אותך, הוא מתחיל בסצנה של בן אדם שתקוע בתוך תא וואקום בו היה מוקפא במשך מספר שנים לא ברור, הוא בדיוק מתעורר והוא לא יודע איך קוראים לו ומה הוא בעצם עושה במקום, אחרי כמה דקות מצטרף אליו רעהו למגורים ושם מתחיל הסרט. אחד יושב בחדר בקרה ומכווין את השני ללכת לסייר. ואז מתגלים כמה דברים שלא ציפיתי להם (לא יודע למה לא ציפיתי, לא חשבתי אפילו על חייזרים), פתאום אתה מגלה את המפלצות הכי מכוערות שאי פעם ראית (רציתי להביא תמונה לא מצאתי), קניבליזם, דם, מתים, מפלצות משפחות של מפלצות, בני אדם, פסיכופטים, לוחמים, קרבות, עלילה, עלילת משנה, ילדים קטנים של חייזרים שיודעים לחתוך יפה את הגרונות של בני אדם אחריהם הם רודפים. אוכל, הרבה אוכל (לא לבני האדם). וואללה, יש גם משחק בסדר, גם של המפלצות וגם של האנשים.
יחסית לסרט שלא מצפים ממנו להפתיע הסרט פנדורום כן שיחק אותה, אבל עדיין, כמה באמת אפשר לצפות מסרט מדע בדיוני מעורבב עם אימה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
