orenjada

נותרו 16 אנשים, אחד מהם יהיה השורד האחרון ויזכה במיליון דולר, אחד מהם יהיה הכי תחמן, הכי שורד, הכי שחקן. במיוחד בעונת אולסטארס אליה שבו כל אלו שכבר הוכיחו עצמם בעבר בדרך אחת או אחרת כטובים במה שהם עושים, לרוב. ויותר חשוב מהכסף, דווקא בעונה הנוכחית, חשוב לראות מי באמת יצליח לשקר לכולם, לסובב את כולם, לגרום לכולם לא לשים אליו לב בזמן שהוא עובר מתחת לרדאר, או משקר לכולם וגורמים להם ליפול אחד אחרי השני או מנצח במשימות או סתם מצליח להרעיף את אופיו הטוב על הסובבים אותו וגורם להם לא לראות כמה הוא מסוכן וכמה בעצם כך שהם משאירים אותו הם מורידים לעצמם את הסיכוי להיות השורד האחרון.

הסנגוריה של ג'יי טי

פרק שנפתח בסנגור של מישהו שעושה פלופים על ימין ועל שמאל הוא תמיד פרק טוב, כיף לראות אנשים מסנגרים על עצמם ועל המעשים שלהם במהלך היום יום למרות שמתחת לשטח (או יותר נכון מול המצלמות כשאף אחד אחר לא מסתכל) חוטאים בחטא ההיבריס ומתגאים במזימות הקטנות שלהם, כשמדובר באחד המשחקים היחידים בעולם בהם תחמנות היא מעלה ולא פשע זה מותר אז אין כאן שום אובדן אנושיות אלא רק חשק עצום להרוויח קצת כסף. ג'יי טי מקטרג על עצמו ומסביר שעשה לטובת השבט את מה שעשה (צידד בטום ובפסלון החסינות שלו וכך בעצם גרם להליכתה טרם עת של סרי), אמנדה מקשיבה למילות הקטרוג אך בתוך תוכה זועמת על הפלופ. בכלל לגבי ג'יי טי הוא עושה מהלכים שיבואו עליו לרועץ לבסוף כי אין לדעת כמה נזק הוא באמת עושה לעצמו עם הפלופים, הוא מסתובב כל פעם מחדש בהתאם לנסיבות, אך אין דרך נכונה להאשים אותו על כך, הוא בסה"כ עושה את מה שהוא צריך לעשות.

האליל של ראסל

אחרי שבפרק האחרון הוא חיפש את אליל החסינות בניגוד לכל שאר השבט שהחליט להתעלם מההזדמנות ולזרוק אותו אל הים כך שאף אחד לא ישתמש בו ראסל מוכיח כמה ביצים יש לו, מוצא את הפסל, מסובב אליו את פרוואטי ומבטיח לה את מה שהבטיח לנשים אחרות בעבר, היא מצידה אומרת לו שלעומת כל שאר בני האדם היא לא מוכנה במשחק הזה לרכב על זנבו של אף אחד, הוא מספר לה שהוא יסובב את קואצ' אליהם וע"י כך יבוא הקץ לשלטונו של בוסטון רוב בשבט הרעים. פרוואטי מתמוגגת מההזדמנות שנוחתת בחיקה ומביעה את אהבתה אל הבחירה הנכונה הראשונה שלה במשחק, המלך ראסל (הצהרה עצמית אבל עדיין). ראסל ניגש לקואצ' ומציע לו הצעת מפתה, תעזור לי להעיף את רוב בהזדמנות הראשונה והפסל שלך איך שאנחנו מגיעים למיזוג, קואצ' יורד על ברך אחת ומשפיל מבטו, אין פלא שראסל מרגיש כמו מלך, במיוחד שמישהו כמו קואצ' מכתיר אותו כמלך ומבקש ממנו להיות האביר שלו. פרק חמישי אל העונה ואף אחד עדיין לא שם לב איך אפשר לשלוט בבני אדם, ראסל מוכיח את עצמו בשנית ומראה שגם אם יש לו מטרה על הגב הוא מתעל אותה לטובתו ולא רואה את עצמו כמסומן.

משימות

פיזיות, פציעות והפסקת אתגרים עקב פציעות. זו ההרגשה מהעונה הזו, כאילו כולם שחררו את הברוטאליות שלהם לחלוטין ועושים את מה שהם צריכים לעשות בלי יותר מידי פרופורציות לגוף שלהם שצועק עליהם לעצור. משימת פרס על שוקולד בה הנשים לא רוצות להרשות לעצמן להשמין והגברים לא רוצים להרשות לעצמם להפסיד. הרעים מוכיחים שבנוגע להתמדה במשימה הם לעולם לא ייוותרו מאחור וגם אם הם נראים כמדשדשים אין זה אומר שנסגר עליהם הגולל. וכשמשימת החסינות גם כן הסתיימה והרעים התעלו על עצמם בשנית והוכיחו שכוח ומוח לא תמיד שווים הם הצופים בבית מגלים חיבה יתרה לצבע האדום של שבט הנבלים, שטן הוא לווא דווקא מפסידן והעונה הזו בינתיים מצליחה להוכיח את זה.

הסיפור של גיימס

ג'יימס עף עונה אחת עקב טיפשות, עונה שנייה עקב פציעת אצבע ועונה שלישית כמעט ועף עקב ברך פצועה, יש לו מין קללה שהנאמנות שלו והמזג החם שלו לא תמיד הולכים לטובתו אך למזלו יש לו אנשים שאוהבים אותו ויודעים להוקיר את הנאמנות שלו על כל מעלותיה, לא משנה כמה בוטה האדם הפצוע המדשדש על חייו במשחק.

תככים ומזימות

אחרי הפסד במשימת החסינות (כאשר ג'יימס הוא אחד היחידים בשבט שלו שכן שיחק אותה) מתחילים התככים והמזימות לתפוס כיוון. ג'יי טי הוא כרגיל הקלף המשוגע שאף אחד לא יודע איך לאכול אותו, שגם מי שסמך עליו רק לפני ימים מספר מותיר את חייו בידיו ולא חושב אפילו לרגע לנסות להפליפ את כל השאר כנגדו. גם אלו שלא סומכים עליו סומכים עליו. ורק על כך יש לו את כל הקרדיט, שגם אם כולם לא סומכים אליו ורואים אותו כמסוכן אף אחד לא באמת חושב כמה הוא מסוכן. קולבי וטום חווים על בשרם את הפלופיאדה השבועית כשג'יי טי לא מסכים לבסוף להצביע איתם כנגד ג'יימס ונשאר נאמן (גם אם זה רק זמנית) לאמנדה, רופרט, קנדיס ושות'. הוא יודע לקרוא את המצב ויודע איפה הוא משתלב בשישייה שלהם שנותרה, עכשיו הכוח שלו רב כי כל מה שנותר לו לעשות זה לשמור קרוב אליו את השאר ולהעיף את מי שלא מוצא חן בעיניו עד המיזוג שם הוא ימשיך עם הפלפות עד הגמר. אף אחד לא ממש מהווה מולו משקל גם במשימות אחרי שרופרט שבור אופי ואצבע וג'יימס מדדה.

אכל כאפה ידועה מראש (הזוכה הראשון מעונות קודמות שעף) - טום

במקום להישאר בפינה הקטנה שלו וכס המנהיגות היומרנית בה סבב בפרק הקודם הוא לא מנצל את ההזדמנות ולוקח את העניינים קדימה, במקום הוא נשאר מאחור ושוב פעם נאחז בבריתות שמעולם לא היה להם סיכוי, ועל כך הוא אוכל אותה. כמה היה לו קשה פשוט לראות קדימה ולראות שהפעם אף אחד לא מעיף את הזוכה בגלל שזכה אלא בגלל ההתנהגות. סיכוי בגמר היה לו לחלוטין אם ג'יי טי היה נשאר נאמן לו, בגלל שלא כך המקרה נותר רק להגיד לו שלום.