זה כל פעם מדהים אותי מחדש לראות כמה כמה סצנות גאוניות יכולות לגרום לפרק של הישרדות להיות מצוין. הפרק התחיל מצוין, המשיך מצוין ונגמר מצוין. לא היה כמעט דבר שלא היה בו; אליל חסינות - יש, פלופ בלי שאחרים יחשדו או ישימו לב - יש, מבט מפולפל בעיניים שישר מנסה להבין מה קרה פה שנייה אחרי שהדבר קרה - יש, שחקנים שחושבים שהם שולטים במשחק ואז מגלים שסובבו אותם על האצבע הקטנה שלהם - יש, מילה של כבוד - יש, שבט של לוזרים - יש, שבט שקרוע בתוכו לאלפי קרעים קטנים אך כלפי חוץ מוביל את המשחק מההתחלה - יש, רעים שהם טובים וטובים שהופכים לרעים - יש, בדיחות, גיחוכים, פליאה, התחננות שלא כך הדבר, ניסיון לעצור ולהריץ כמה שניות אחורה בכדי לא לפספס ולנסות להבין כל מילה שנאמרה, מי עשה, למה עשה ואיך לעזאזל עשה - כל אלו, יש.
מה לא היה בפרק הזה, השישי במספר, מבחינתי המוביל בעונה. כל הקרדיט לראסל, ולא רק בגלל שאין דברים כאלה ונדמה כאילו הגמד הזה מצליח להמציא בכל פעם את הגלגל מחדש.
בתחילת הפרק הטובים חוזרים אל המחנה כרגיל רצוצים, שישה במספר, טום הלך אחרי שג'יי טי לא זרם ושבר את המילה שלו לקולבי ולא הדיח יחד איתו ועם טום את ג'יימס. קולבי נותר בודד במערכה, אמנדה נגדו, ג'יימס נגדו, רופרט נגדו, קנדיס נגדו וג'יי טי מתנדנד. אין לו לאן ללכת, הוא כמובן מטיל את מלוא האחריות על כך שג'יימס הוא עול על צווארם ובן אדם פצוע לא יכול ולעולם לא יוכל להועיל לשבט שנלחם על חייו. הוא אפילו מתלונן על הבננה שג'יימס מנשנש כשהוא הולך אל המשימה והשלוש בננות שהוא מנשנש כשהוא חוזר, מאוד מאוד קטנוני. אמנדה שנוכחת בהלשנה על גניבת הבננות הולכת ומבקש מג'יימס שיראה לכולם שהוא כן ימשיך להילחם על חייו גם בלי הבננות, הוא אפילו יוצא למירוץ להוכחה שכוחו עדיין במותניו וגם כשבן אדם על הקרשים הוא תמיד ממשיך להילחם, אמנם הוא יצא למירוץ נגד ג'יי טי ולא נגד רופרט שהוא אחד הלא מורגשים ביותר העונה, שלו בכלל יש שבר באצבע וכל הזמן נעלם מכונס אל תוך עצמו אבל עדיין. ג'יימס מפסיד במירוץ אבל מוכיח שהוא עדיין מסוגל לצלוע מהר יותר מרוב השבט. במשימת החסינות הוא אפילו מצליח לנצח את קולבי המתיימר באתגר שכולו חבלות. במבחן התוצאה ג'יימס הוא איש גדול, מצחיק, נאמן, אופטימי, ישר ואמיתי. בתוצאה של התוצאה ג'יימס הוא נאיבי, בוטה, סומך יותר מדי על אחרים, לא ותרן אבל פאקינג מפסידן, סוג השחקנים שאתה בכיף מתחבר אליו אבל מאוד מאוד קל להסתובב עליו כשהזמן הנכון מגיע. ומה במשימה, כרגיל עת הסופריצה העונתית הגיעה וג'ף קורא אל עמו ואומר להם: "תראו, הטובים הם לוזרים והרעים הם ווינרים, לכן, ספיישל רק להערב, שניים באחד, כל שבט מתחרה בתוך עצמו על חסינות אישית ואח"כ פייסטה עם סרט לייב מול העיניים במועצה, שני השבטים באים לבקר אותי היום בלילה בבקתה היחידה בעולם שיש בה לפידים עם אש אבל הגג תמיד דולף". משימה של חבלים, ברטואלית בצנעה שצריך לזרוק עצמך מפינה לפינה ולזרום עם החבל. קנדיס לקחה בצד של הטובים אבל לבסוף הפסידה לרעים על האוכל, מה שנקרא אם לתחת שלך את דואגת לפחות תעמדי במכסה. ומה במועצה - לא האמנתי שאמנדה הצביעה לג'יימס, לא האמנתי גם שרופרט, לא האמנתי גם על ג'יי טי, במיוחד אחרי הנאום השלם של רופרט על ההשוואה של קולבי מול ג'יימס ששוות ערך למפסידן תמידי אל מול אריה פצוע שנלחם על חייו. ועדיין לא האמנתי כשהוא עף. חשבתי שעוד יש סיכוי, זה היה יכול להיות מאוד יפה לראות איחוד שלו עם אמנדה ופרוואטי, אבל לפעמים גם הטובים אוכלים סטירה. מה ניתן לצפות, כשההפקה עשתה קולולושה של מי אמור להיות רע ומי טוב לא כולם זכו למקומות הנכונים ועל כך הוא עף. הוא היה יכול בכיף להגיע לקו החמישייה. איך אמנדה התפלפה עליו, התביישתי. כשהשבט של הטובים רק מצטמצם יותר ויותר מפרק לפרק אין פלא שכשהעורכים של הישרדות ישבו אל השולחן והראו את הפתיח ג'ף פרובסט אמר: "'THE HEROES TRIBE IS A TRIBE GOING NOWHERE"
אצל שבט הנבלים העניינים לא שונים בתכלית, שקרים ומזימות עם נאמנות, משחקי אגו בליגה של גדולים. לילה, כולם ישנים, רק רוב מסתובב וחושב, חושב ומסתובב. ראסל קולט איתו ומתחיל לדבר איתו, נראה כאילו מתחילת העונה כל העלילה המרכזית סובבת בין שניהם, רוב הוא אולד סקול, יותר מדי, ראסל בסך הכול השתמש במה שהוא למד מהטלוויזיה או מהחיים וממציא את הניו סקול של הישרדות, אין פלא שהסדרה הזו לא צריכה לרדת, לא כשיש סופר תחמנים שרק ממציאים את הגלגל מחדש. רוב אומר לראסל שהאקדח מוצמד עכשיו לרכה שלו, שהתור שלו ללכת יגיע במהרה ואם אין לו אליל חסינות אז אין לו לאן ללכת מלבד הביתה. ראסל אוהב שמתגרים בו ואם נסתכל מלקחי העבר של כל מי שהודח כתוצאה מהידיים של הגמד המקסים הזה נראה שכל מי שקצת לחץ חטף במהרה את הכפה, זה הקטע הכי מדהים אצל ראסל כל פעם מחדש, יש לו תחושת נקמנות מאוד מפותחת, אני זוכר שהיה בעונה 19 את הפרק של השוטרת שעפה בגלל שהיא חשדה בו, או של האדמונית הראשונה, או של הסינית, או של כל בן אדם אחר שהוא אחראי להדחה שלו בכל, אבל ממש בכל עונה 19, אז מכל המקרים האלו רואים ביותר מדרך אחת איך ראסל זונח תמיד תוכניות מקוריות שהיו לו ופשוט יוצא בכל הכוח אל המטרה החדשה שלוף אז ראסל גורם לרוב במילים שאני בטוח במיליון אחוז שהוא לא קונה שהוא לא רוצה לריב איתו ואין להם על מה לריב וכל אחד לעצמו אבל אין צורך במריבות קטנוניות. רוב מתנהג כמו מאצ'ו וזונח את המערכה, הוא לא מבין כמה הוא יכול להרוויח אם הוא יעיף את סנדרה, ויתחיל להסתכל קדימה על המשחק ולא יחשוב כל הזמן על כמה הם מסכנים שההפקה שינתה את החוקים, עם כל הבולשיט שיוצא לו מהפה ובמיוחד בתור הבן אדם שניסה פעם לקחת את אמנות התחמנות קדימה והשתתף עם אמבר (אשתו וזוכת עונת האולסטאר הראשונה) לא רק ב"הישרדות" אני לא מבין למה הוא חלק מתנועת האנטי למשחק, מה הוא אמר: "אמרנו שמי שהולך לחפש את האליל הולך ראשון". כמה קטנוני הוא יכול להיות, וסנדרה עוד מייבבת מסביבו עם פרצופה האנטי-אנשים, אני לא מבין למה רוב שאמור לדעת לקרוא ולכתוב לא יכול לראות שגם אם הקרובים אליו לוחשים לו באוזן, אין זה אומר שזה לטובתו, אבל אני מבין אותו, יותר קל לא לראות קדימה, עד שיהיה מאוחר מדי.
אז כמעט כולם על ראסל, לראסל יש אליל בכיס, יש לו גם את פרוואטי וגם את אמנדה שאיתו, ביחד הם שלושה, ואיך עושים שלוש על 9? איך יוצאים מהתסבוכת? אז קודם כל כולם בצד של רוב מחליטים על פרוואטי הביתה, אבל מנסים לגרום לראסל לחשוב שהוא הולך רק כדי לחשוף את האליל, ואז רוב חושב על משהו שהוא רעיון "כולו שלו", בוא נעשה שלוש לראסל ושלוש לפרוואטי, ככה שאין מצב שמישהו מהם לא עף הביתה, לכאורה לא מצב שקל לצאת ממנו, אם בכלל אפשרי, זה לרוב או שאתה מציל את עצמך או שאתה מבודד את עצמך להדחה הבאה בתור ואז אם לא יהיה לך איזו חסינות אתה אוכל אותה. ראסל יוצא לשחק במשחק שלרוב ומלמד אותו מה זה לבוא ולהצהיר אל מול המצלמות "ברוכים הבאים לליגה של הגדולים". הוא אומר לפרוואטי שהוא ייתן לה את האליל, הוא אומר לרוב ולשאר שאין לו את האליל, הוא יודע שעומד לצאת שלוש שלוש שלוש, שנייה לפני המועצה הוא יוצא אל טייסון ואומר לו שהוא שינה את דעתו, הוא ייצא גם כן בעצמו על פרוואטי, טייסון גם בעונתו הקודמת לא תרם הרבה מלבד ריקוד התרנגולת וחושב לעצמו שאם לא יהיה צורך בתיקו לא הכרחי אז למה לטרוח, הוא גם בעצמו יצביע נגד פרוואטי ויבטיח את ההדחה שלה, כולם שמו לב שראסל לקח אותו הצידה ואף אחד אפילו לא טרח לקחת את המחשבה הזו טיפה אחת קדימה. במועצה בפלופ שאני לא ראיתי, ראסל קם לפני ההקראה, נואם לקואצ' על הגינות ועמידה במילה ונותן את הפסל לפרוואטי, רוב מבסוט, טייסון מבולבל, סנדרה צוהלת, שניים מתוך שלוש שבוטחים בתוכנית שלהם ומרגישים שהיא כבר קרמה עור וגידים. ואז ג'ף מקריא את הקולות - בום שניים לראסל, פניו טיפה חיוורות אך הוא אופטימי, הידיים בינתיים אוחזות אחת בשנייה ואומרות לעצמן רק לא ראסל, ארבע קולות לפרוואטי, רוב מפלפל את עיניו נבוך, מנסה להבין מה בדיוק קורה פה, שלוש קולות לטייסון ואחת ההדחות הכי יפות בהיסטוריה של הישרדות, אין דברים כאלה. היה להם מזל ששנייה אחרי שטייסון עף הם היו צריכים לשבת לאכול ולהפסיק לדבר אחרת עוד היו שם מכות. רוב נראה כל כך מתוסכל מכך שסובבו את כל מה שהוא תכנן שהוא כבר לא נראה כאילו היה לו חשק לאכול.
עפו כי הגיע זמנם ללכת? ג'יימס וטייסון. טייסון לא היה מורגש בכלל העונה, הוא היה יותר סיידקיק מפושר, וחבל, כי על פניו הוא היה אמור להיות אחד החזקים בשבט, אבל גם בעונה הקודמת שלו הוא לא הסתדר יותר מדי, אני לא מאמין שתינתן לו אי פעם הזדמנות נוספת. לגבי ג'יימס לא משנה כמה פעמים הוא יעוף נראה שתמיד יזמינו אותו שוב פעם. ולא, מה שהוא אמר לסטפני לא בא לו לרועץ, מדהים אותי כמה כל פעם מחדש הוא אוכל את ההדחה בכפית, על פניו תמיד נראה כאילו המקום שלו בטוח ותמיד אבל תמיד הסיכוי שלו קרוב אבל לא מתקרב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
