אני לא זוכר יותר מדי את הספרים של שרלוק הולמס, תמיד מצאתי אותם פשוטים מדי, חידות בלשיות - נו באמת, אותי זה אף פעם לא עניין. זכרתי שיש דמות כזו שנקראת שרלוק הולמס, שהיה לו את העוזר שלו ווטסון ואם אני לא טועה גם היה לו כלב. אני זוכר שהוא גם היה בלש שהיה פותר תעלומות בדרך ייחודית שאחרים לא היו פותרים. שהיה לו הרבה אויבים ושהוא היה משתמש במילה "אלמנטרי" המון.
ואז בא גיא ריצ'י ולקח את מושכות העלילה, הביא לנו את סיפורו של שרלוק הולמס אל המסך הגדול ולא במסגרת מיני סדרה מעאפנה של הולמרק. הדבר היחיד שהוא שכח זה להשתמש במילה אלמנטרי. אלמנטרי זה בסיסי, שרלוק היה משתמש במושג הזה כדי להבהיר כמה דברים שנראים כל כך מפותלים וכל כך בלתי פתירים יכולים להיות כל כך בסיסיים. אם אתם רוצים הסבר יותר פשוט על מה זה בסיסי אז מצורף במיוחד הקליפ של רקפת וכלנית (למי שלא מכיר ולא נכח יותר מדי בטלוויזיה של תחילת שנות ה-90 תכירו - הקומדי סטור במיטבם).
ומה לגבי הסרט של גיא ריצ'י, הוא יצר עלילה כל כך שונה מהספרות שאחריה מעולם לא עקבתי ולעולם לא ניתנה לי האפשרות לעקוב אחריה יותר מדי. הוא סרט שצריך להתרכז בו ולמרות האווירה הקלילה שהוא משרה, כמו כל סרט של גיא ריצ'י הוא לא באמת סרט שאפשר לראות אותו בלי להתרכז. יש בו כל כך הרבה משתנים בעלילה שמתפתלים שאם אתם לא באמת מרוכזים עדיף פשוט להפסיק את הסרט. שווה לצפות בו לא בגלל שהוא מביא את סיפורו של הולמס ושל העוזר שלו ד"ר ווטסון, אלא יותר בגלל שהוא מעצים את הדמויות, בגלל שהוא הכניס להם אווירה של מיסטיקה ביחד עם דברים שלא רגילים בדרך כלל לראות על המסך הגדול. דמיינו לעצמכם שאין לכם אפשרות להריץ אחורה סצנה מסויימת שפספסתם ואתם רק רוצים להבין מה בדיוק קרה כאן, איך קרה כאן ולמה קרה כאן. דמיינו לעצמכם שבמיוחד בשבילכם צילמו כל סצנה מכמה זוויות מגניבות, ואז קודם כל מנתחים לכם את הסצנה בקצב איטי ואחרי זה מראים איך הסצנה באמת יצאה. אני לא רוצה לתת את כל הקרדיט על הסרט הזה רק לצילום כי עם כל הכבוד לעלילה המרכזית שבאה לספר להם סיפור לילדים במעטפה אחרת זה סרט שהרבה יותר מהכול מעורר ציפיות גם בגלל השחקנים שלו, גם בגלל הבמאי שלו, גם בגלל האווירה שהוא משרה ובעיקר בגלל שתמיד כיף לראות סרט שמנסה להראות דברים שאחרים אף פעם לא הצליחו להראות כמו שצריך.
בקטנה על הסרט - תעלומה! אין פיתרון. על ההתחלה פוגשים באיש הרע, באיש הטוב, בלא נורא וגם בבחורה. פתאום הסרט רץ ואתה לא מצליח למצמץ.. וחוץ מזה להחזיק יותר משעתיים סרט שמבוסס על סיפור של מישהו אחר בלי יכולת נפשית לקום וללכת להשתין זה מסוג הסרטים שקונים אותי, גם אם במבחן התוצאה הם יוצאים רק מוצלחים, לא יותר.
מי ומי? רוברט דאוני ג'וניור, ריצ'ל מקאדמס, ג'וד לאו, מארק סטרונג, קלי ריילי, אדי מרסן, ג'יימס פוקס
בבלוג זה
בכל הבלוגים
