טוב, התוכנית לא התחילה טוב, כאילו הסיפתח של העונה משבוע שעבר לא התקדם ונתקע באותו ליין קבוע; אודישן, טיפה צחוקים, עבר לא עבר, קצת שירה בין לבין, הרבה דיבורים על כלום מסביב, קצת אינטראקציה בין השופטים לנבחן והפסקת פרסומות בין פאזה לפאזה. הקטעים שהכי מעניינים בתוכנית כמעט בכל עונה הם האודישנים והגמר. והשנה, עם כל הצער, לא משנה כמה הזמרים טובים או שעושי הפאדיחות הגיעו לגבהים חדשים ההרגשה הכללית תפלה. ככל שהעונה תתקדם זה ישתנה ואפשר יהיה לרדת על הפאלטות והבחירות של מי שכן ייכנס בסוף לנבחרת ומי שלא ייכנס בסוף לנבחרת, מתוך מיליארד אנשים שחושבים שיש להם כוחות נפשיים לאבד את האנונימיות שלהם לחלוטין נבחרים בהתחלה מאה ואחרי זה 18 עד גג 22 איש, ראינו שלוש תוכניות ועדיין לא ראיתי שמבחינת מהות התוכנית שהיא משתפרת, אבל זה בעצם כוכב נולד, הכול בסופו של דבר חוזר על עצמו, השופטים, הצחוקים, הסמסים, הקהל, אפילו השירים חוזרים על עצמם. יש גם אנשים שחוזרים על עצמם. הדבר היחיד שמשתנה זה השירה. ממפלצת רייטינג כזאת האוהדים הקבועים מצפים לקצת יותר מהשטויות הרגילות, לקצת יותר מהשטענצים הבסיסיים שחוזרים על עצמם, ולא, הזמרים זה התוכנית אבל זה לא כל התוכנית. נראה לי, לא?
אז מה הפסדנו היום למי שלא טרח לראות
התוכנית התחילה עם רופא עם חלום ילדות שאפילו הילדים הגיעו לתמוך בו, על פניו אמור לעבור, בן אדם שיש לו מספיק חוכמת חיים לדעת אם הוא בא לעשות מעצמו צחוק או שהוא אשכרה יודע לשיר ולא במסגרת ערב קריוקי במסעדת דראג, אורי סגל בוחר בג'ודי גרלנד לסיפתח שלו ושר את "מעבר לקשת". כאמור, תחרות קריוקי של דראג קווינ'ס הוא חופשי היה לוקח, צדק פבלו כשאמר לו ואני מצטט "אני חושב שרופא העיניים לא שומע - צריך רופא אוזניים.
ואז הגיעה אנסטסיה קליש שבחרה בעופרה חזה כדמות המופת שלה לחיקוי, אבל כפרה, חיקוי צריך להיות לפחות דומה, ובתור דוגמנית את בטח רגילה לקבל תשומת לב, איך עד היום לא נתת לאחרים להקשיב לאיך את שרה. אוי ואבוי, זה מה שעבר לי בראש כששמעתי שהיא פתחה את הפה\ כשראיתי את צביקה חוכך קלות בסנטרו ידעתי שעוד מעט הסימפוניות יתחילו ומשם הדרך לחבר שופטים מול מתמודדת לא מודעת לעצמה קצרה. ציטוט נבחר: " אין סולם בתוך ה-7000 קלידים למה שאת שרה".
הבא בתור קיבל פתיח של מישהו שחי בסרט, קוראים לו ליאור עקיבא, הוא קיבל מה שנקרא עריכה הפוכה, העריכה לא בונה ממנו ציפיות גבוהות וכשהוא כן מתחיל לשיר מופתעים ולטובה, מהסלסולים הראשונים אתה מחייך ויודע שהוא עובר עוד לפני שיגידו לו את זה. האודישן שלו עבר כי הוא יודע לשיר, האודישן שלו לא עבר בגלל שהוא לא נתן לשופטים כאפה. תהיה לו עוד הזדמנות בסבב ב' עוד משהו כמו שבועיים-שלוש, דקה לפני העונה. סיכויים - מוקדם מלהגיד.
לא קל לראות את מיטלמן מיואש וכשמיקי סופר מכפר חנניה עלה לשיר התביישתי בשביל אסף אמדורסקי, התביישתי בשביל לירן דנינו והתביישתי בפני כל מי שעשה אי פעם קאבר מוצלח לשיר "יקירתי", הוא רצח אותו עם הגיטרה והוא רצת אותו עם האוקטבות, כרגיל כמו כולם, מה שנקרא, אל תטרח לנסות אם אתה לא יודע מה אתה עושה (לא כולל התערבויות עם החברה על כאפה, כסף, אוכל או פאדיחה בלייב).
הדבר הראשון שאתה רואה כשנועה דויטש עלתה על המסך הקטן זה בחורה מאוד מאוד מוחצנת, גם אם היא מופנמת יש בה איזה אווירה של "לא אכפת לי מה תגידו לי או איך תנהגו בי אני זורקת עליכם זין כזה גדול", כאילו היא אובר סחבקית, זה נראה לי הדבר הכי רע שאני יכול להגיד עליה, וזה משיר אחד. אני לא יודע אם את השיר הזה היא כתבה במיוחד לתוכנית כי ההרגשה הכללית היא שכן, איזו עוד דרך קלה יש לכבוש את השופטים בצורה הכי קלה שאפשר מאשר שיר שיגרום למרגול לנענע את ראשה מצד לצד כמו הכלבים שנחים לנו מול העיניים במכונית ומזיזים את ראשם עם תנודות הרכב. אני בכוונה לא מתייחס לשיר "אני לא גבר ולא אישה" אבל לגבי המתמודדת עצמה אני רק חייב להגיד שיש משהו מאוד מעצבן בלהיות כל כך מבושם. לגבי השירה חופשי מיוחדת. סוג של איה פייגלין של העונה, אולי, היא בטח תיכנס לעונה והיא בטח גם תחלוף לה כמה שלבים, לגבי הלאה, אודישנים זה שלב מוקדם מדי לדעת על מה ולמה.
בדרך למדרך עוז 300 אנשים ממתינים ליד הרפת עם בן המושב, מתניה טיירי, וממתינים שמשהו אחד ייצא מהמקום בשנות ה-2000. השקיעו בו יותר מדי זמן מסך מכדי לתת לו לפתוח את הפה ושיעשה פאלטה. הוא פותח בחיים משה ופותח חלש, כשהוא נכנס בפזמון הדברים משתנים וקולטים שהוא לא סתם שר לחברה שלו במקלחת. פחדתי שיעבירו אותו רק כי חששו מפאדיחות מול כל המושב, בסוף העבירו אותו כי אשכרה הוא כן יודע, הוא רק עדיין לא יודע איך.
ססיל אטלי, עוד תיירת צרפתייה, האחרונה שראינו בשבוע שעבר עשתה את הפאלטה שלה והפעם הביאו לנו אחת שכן יודעת לשיר. בעלת מבטא צרפתי סמי-כבד שעשתה קופי פייסט מושלם כולל המנעד של שיר שלם של ריטה, כל כך התפלאתי שכשהיא שרה אין מבטא אבל אני עוד יותר אתפלא אם כשהיא תשיר שיר אחר המבטא לא יחזור לקדמותו, ולו רק בניצוצות. מה אני בעצם מנסה להגיד. שגם כשהיא שרה נראה כאילו היא הוויס אוור של עצמה. אי אפשר לדעת מה יהיה איתה הלאה כי את הקול כן יש לה, אבל רק אם היא תעשה את שלה בדרכה ולא כחיקוי אחד לאחד.
היבא בטחיש שרה פיירוז בקול קטן על רקע עצים ושירת ציפורים, בישראל כמו בישראל דבר ראשון אומרים עשה כדרכנו או אל תנסה וביקשו ממנה לשיר גם בעברית, על הערבית היא חופשי עברה, אבל כורח הנסיבות מכריח ואין כמו חווה אלברשטיין כדי לגרום לדברים להתגלגל לעוד סיבוב. יתפוס אחר כך או לא יתפוס את שלה היא עשתה בשביל הסיפתח.
שאולי וקנין בשנה שעברה קיבל מלגה ללכת וללמוד אחרי שלא הלך לו למרות שהיתה לו הרבה אמביציה. המלגה עשתה את שלה והוא התבגר, הפעם נתנו לו יותר שואו התחלתי וגם הקול שלו התחיל להשתנות. אביב גפן הצליח בדרכו שלו ושאולי מנתיבות חייב לנסות גם, מצחיק קצת לראות אותו שר כי ההרגשה שניבטת ממנו שתוך כדי שהוא שר אם אנשים מסתכלים עליו והוא קולט אותם אז הוא מתחיל להיקרע מצחוק וצריך בכוח לעצום עיניים כדי לא לתת לזה להפריע לו. ת'כלס השנה עשתה את שלה והוא כן השתנה, ככה זה כשקשת משלמת עליך, לפעמים אתה עושה מזה משהו מעצמך.
לסיכום יש לי הרגשה שלא ירדתי על המתמודדים יותר מדי ואני רוצה לבקש סליחה, אין לי כוח להיות רע (ושוב, יותר מדי) כי פשוט החל משבוע שעבר פעמיים בשבוע אני יושב לראות את התוכנית וזה לא קל לנסות לצחוק על כולם בדרכים חדשות, אם הטלוויזיה עושה את זה תפל אז מה בלוגר לא ידוע יכול לעשות יותר טוב. להשתמש במילים יותר גסות ולרדת על המתמודדים יותר זה מרגיש לפעמים קצת סתמי. לצטט את חבר השופטים זה רק ביציאות היותר מבריקות שלהם ולספר על השירה המוצלחת זה רק אם יש דברים ממש אבל ממש טובים. ההרגשה הכללית מהתוכנית השלישית של האודישנים שגם להפקה נגמר הכוח, אז הם פשוטשמים את מה שיש בלי יותר מדי אקשן. או שזה בכלל הכול בראש שלי ובסך הכול מדובר בתוכנית חלשה מבחינת זמרים (הכול יחסית) לשבוע שעבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
