ברוכים הבאים לתוכנית הכי מופלצת על המסך - רק אצלנו תראו את האנשים הכי מוזרים בטלוויזיה, את האנשים שלא אכפת להם לעשות מהם צחוק בפריים טיים מול העיניים של כלל המדינה, רק אצלנו תראו שופטים שלא פוחדים להגיד לאף אחד את הכול בגובה הפרצוף ולא רק בגלל שמשלמים להם על זה, רק אצלנו יש סרוטים, תחלואות, מוזרים, פריקים, דחויים, לא מוצלחים, כן מוצלחים, יוצלחים, חשובים, ביזאריים, אנשים שחיים בסרט משלהם ואנשים שבאים ליצור לנו (הקהל) סרט שלא ראינו מעולם ולא חשבנו שגם נראה. מי שאמר אי פעם שתסריט זה דבר הרבה יותר חשוב מלראות איך אנשים אשכרה מתנהגים לא ראה אף פעם אודישנים של כוכב נולד או גג ערב קריוקי ב'טברנה'. עוד ערב של אודישנים התחיל ישר בשעה 21.00 בערב ומי שאוהב לראות אנשים אחרים חיים בסרט לא פספס גם את הערב ההזוי הזה.
בתור תוכנית שהתחילה עם צלילים מהטוב הרע והמכוער וקרב האימתנים של צדי-פבלו-חמי (שלא ברור למה עדיין הסרט שלו משנה שעברה עוד לא פג תוקפו, הוא עדיין לא שגיא וקנין) הציפיות היו קצת יותר גבוהות מערב רגיל, כאילו מראש הכינו אותנו שהיום זה ערב של תוכנית על אנשים קרועים, גם אלו שיעברו וגם אלו שלא, לכל אחד יש את הסרט שלו. אז איך אפשר להתחיל את התוכנית מלבד הת'כלס - השנה הזאתי מלבד לזכות ולהיות הבן אדם הכי מפורסם שכולם יורידו את המוזיקה שלו בחינם ב-IDOWN או אתר אחר, ולא ישלשלו לכיס שלו או של חברת התקליטים אפילו שקל, קשת למדה בעונתה השמינית דבר חשוב, שאם נותנים לטאלנטים שלה אופצייה למשכורת האודישן הופך להיות הרבה יותר ריאיון עבודה. מי לא היה רוצה לזכות בפאקינג 240,000 ש"ח, גם אם הוא לא רוצה להיות מפורסם, האפשרות שאשכרה משלמים לך על תוכנית ריאליטי (ולא להיות על אי בודד חודשיים או סגור בתוך 4 קירות 4 חודש) הופכת להיות הרבה יותר אטרקטיבית. נניח ותקחו את ג'ון דו הממוצע מהרחוב, יודע לשיר יפה אבל לא באמת רוצה לשיר, לא רוצה להיות מפורסם אבל לא מוצא עבודה כבר שנים, הוא לא ינסה. פלא שאנשים אשכרה יושבים לפני האודישן וחושבים על המילים הכי הזויות לשירים שהם ממציאים דקה לפני.
אז התחילה תוכנית וצץ לו ראשון אחד שגיא דרור, זקנקן לא ברור על פרצופו וגיטרה באמתחתו, כתב שיר על הסיבה הכי נכונה ואמיתית שהוא פה בלי לשחק אותה, המילים בקטנה הולכים ככה: " אין לי סיבה לבוא לפה מלבד 240,000 במזומן, אמנם חיכיתי שעות רבות בתור אבל כנראה לא אעבור", לשיר הוא לא המקצוע הנכון בשבילו אבל לפחות להגיד לכל המדינה בגובה העיניים את התירוצים הכי נכונים הוא הצליח להביא - אחרי אתמול והמקרה של טל יעבץ ש"רק רצתה להיות מפורסמת" העריכה הייתה צריכה להראות עוד מישהו שמדבר ת'כלס בלי פוזות ואפילו שנתנו לו זמן מסך מצומצם הוא עדיין קיבל את מה שמגיע לו. כלום, אבל גם זה משהו.
ערב האודישנים הפעם עבר לירושלים והרבה מאוד פסיכים צצו מהחורים שלהם, אולי הסיבה האמיתית לכמות הלא ברורים שצצו לנו על המסך הערב זה בגלל שבירושלים יש הרבה הוסטלים לתמיכה החולי הנפש, לא ברור, אבל התוכנית היום אחרי השיממון היחסי של אתמול יצאה מאוד מאוד משעשעת. עוד אחת לסיפתח ה"בוא נצחק עלייך ועל השירה שלך מול כל המדינה" הייתה אילנה בנימינוב שגם באה רק בשביל להיות מפורסמת, גם אם זה לחמש דקות של חול, אמרו לו שהיא הכי זייפנית שאי פעם נשמעה על גלי השירה של האודישנים אבל מזייפת עם נשמה, ובמקום לצאת בכיינית או מדוכאת או נופלת לרצפה עם דמעות בעיניים היא יצאה בחורה קלאסה - הרגה אותי מצחוק כשהיא ענתה להם בחזרה - אולי אתם לא מתאימים לי.
כשהגיע תורו של עידן עמדי דבר ראשון שעולה בראש הנה שוב הגיע לנו מצב חייל אדיש יושן בשמירה ותוך כדי ממציא לנו ליריקה ומילים ללחן ידוע של שיר של מישהו אחר, ואז מראים את הפתיח וכשהוא מתחיל לספר על עצמו ועל השיר שהוא עומד לתת רואים את העצב משתקף לו בעיניים, את השיר היה ברור שיעבור ויקטוף לשופטים קצת יותר מהנשמה הרגילה של שירים שהם מכירים כי זה הסיפור של כולנו במדנה בסופו של דבר, צבא, דם ומוות עם הרבה שמחת חיים עצובה מסביב וקבלה על המצב והתרגלות לסטטוס קוו של "זה החיים פה וככה אנחנו נמשיך ונחיה". את השיר עצמו אהבתי, את השירה הוא עשה בלי טיפת פוזה, שר יחסית חלש ולא פתח יותר מדי ואולי זה בגלל שזה היה השיר המקורי שלו והוא לא לקח שיר של מישהו אחר לעשות ממנו קצת יותר מטעמים אבל בדיוק בגלל זה העבירו אותו הלאה, כדי לראות מה הוא כן יוכל להביא כשייתנו לו אפשרות לשיר גם שירים של אחרים. אנטיתזה לגל אוחובסקי קראו לו, להוכיח את זה הוא עשה בשנייה וחצי וזה בלי להכיר את אוחובסקי או את עמדי בגרוש, ולא רק בגלל הפדחת.
ואז הציפיות הגיעו לחמי נפתלי- חי בסרט ב-2009, חי בסרט ב-2010, וסביר להניח שגם יחיה בסרט ב-2011, אין בזה שום דבר רע כי יש מספיק אנשים שעשו מזה קריירה, חייבים לתת לו קרדיט על ההתמדה, איך הוא אומר על עצמו "אני נולדתי זמר ואני אמות זמר", אבל מה על המאזינים? להם אין קול בהצבעה? מה על השופטים? להם אין קול בהשפעה? הוא מודע לזה שהוא בא בכלל בכדי להיות הפוגה קומית? אז הוא הגיע ונתן אחלה שואו משלו, הוא יודע לשיר הבעיה זה שהקול שלו לא יודע לשיר, הוא יכול להבעיר אחלה ערבי שירה בציבור אם הוא יחליט לעשות מזה קריירה, רגע, בעצם יכול להיות שהוא כבר עושה את זה ואם לא הוא יכול לעשות גוגל על אנשים כמו רינת בר או הטיש הגדול, הם ילמדו אותו איך לעשות קריירה מזימרה גם אם לא יודעים לשיר מדהים. אהבתי את התחרות מול פבלו רוזנברג והקאבר לשימי תבורי, שניהם נתנו אחד לאחד והבעיה היחידה והכי גדולה לדעתי של חמי זה שהאגו שלו לא נותן לו לסגת, ושוב, אין בזה שום דבר רע, רק חייבים לדעת מתי צריך לסגת. פבלו בא ועמד מולו ונתן לו בשואו איך לתת. יכול להיות שאין לי מושג מה אני רושם עכשיו כי הייתה סצנה לסיום שחמי אמר לפבלו שהוא נתן לא עפ"י המשקל הנכון, אבל אולי המשקל הנכון לא צריך באמת להוות משקל. פבלו היה עובר אודישן חופשי, אבל הבעיה שפבלו לא בא לאודישן, חמי כן.
עוד לפני שאור לוי ניגשה לאודישן שלה היא אמרה על עצמה "אני מבחינתי עברתי", זאת הייתה טעות מספר אחת, טעות מספר שניים במקרה שלה נוצרה בגלל שחבר השופטים אוהבים לשפוט מראה הרבה יותר ממה שהם אוהבים לשפוט שירה (ושיתבייש לו צביקה על הטאקט - איך הוא קרא לה סוג של שנאוצר מצוי, איך), הטעות השלישית במקרה שלה הייתה כשהיא נכנסה למלחמה עם אוחובסקי על מצב פורטיס ו"פלונטר", איך היא יכולה להשוות לא בדיוק ידוע. אבל הדבר הכי חשוב במקרה שלה ובמקרה הזה באודישן של שירה זה העובדה שהיא כן אותי שעשעה בשירה שלי, אולי היא הייתה קצת צריכה להיות פחות אוברתיאטרלית ולהחזיק פשוט את המיקרופון בלי לזוז יותר מדי ולנסות לשיר בלי להרים את הקול שלה לאוקטבות גבוהות ובלתי מוצלחות, אולי - פעם - יצליח לה, אבל רק אולי, למרות שקשה להאמין, מקסימום כשהמטופלים שלה יצרחו מתחת למחט ואף אחד לא ישים לב היא תוכל להמשיך לשיר. אני רק צריך לזכור את מה שרשמתי עליה פה כי בקעקוע הבא שאני אלך לעשות אם אני אפול עליה היא עלולה לזכור מה אנשים רשמו על האודישן שלה והנקמה הכי מתוקה מבחינתה תהיה לקעקע לי על הגב בגדול - עברתי.
כמשתקשרים לאימא של מתמודדת פוטנציאלית בכוכב נולד ומבקשים ממנה לקחת את הילדה בקניון ועל הדרך לעבור בדוכן הממתקים צריכים להחתים את האימא על חוזה סודיות כי מאי מלר לא באמת נראתה מופתעת, היא הייתה אובר מוכנה להופעה (אפילו אם זה רק מה שאני חושב), ולשיר שיר כמו "ירושלים של זהב" בקניון מלא ביהודים שמתים על ריאליטי זה לא חוכמה גדולה, היא הייתה מצויירת אחד לאחד על השיר, והיא כן הצליחה לתת שואו. ככה לא נראית אישה מופתעת, ועם כמה שהקונספט של "אודישן בהפתעה" מוצלח הפעם התחקירנים היו צריכים לבדוק אופציות אחרות לתפוס אותה במקום אחר. ומה לגבי השירה - עוברת שלב בכיף כי רק הגרועים והשרוטים באמת לא עוברים, אבל ראינו גם כמוה בשנים עברו, וגם אם היא תעבור שלב אחד היא תצטרך להוכיח את עצמה קצת אחרת בשלב הבא אחרת ההופעה הכי גדולה שלה תהיה בקניון עם מיליון זרים שמקשיבים לה ומצלמים אותה בנייד ולא עם מצלמות של קשת ושות'.
תמיד כשפוגשים מתמודד שחי בסרט הציפיות הם לא תמיד ברורות כי מצד אחד כשהעריכה משקיעה במתמודד עוד לפני ששומעים אותו שר או שהוא עומד לצאת קלאסה ולעבור אודישן בגדול או שהוא יוצא פלצאן בקלאסה או שהוא יוצא לרוב אכזבה מעצמו. חזי בובה הוא הסוג השלישי, מגדיר עצמו כשילוב של רן דנקר פוגש את ליאונרד כהן פוגש את הקראש העונתי של מרגול, אחרי שאתמול רצחו לנו את "יקירתי" של אמדורסקי לא חשבתי שכל כך מהר נצפה במחזה מביש, ציפיתי שהפעם מישהו יעשה לנו דנינו וייתן לשיר הזה סטירות ויחזיר אותו למקומו הראוי לצד הקלאסיקות, אין פלא שהוא דפק את הספרינט של החיים שלו בסיום וברח אפילו מהחברים שלו ומהמצלמות כדי לא להתמודד עם השאלות הנוקבות, את האמת הרג אותי מצחוק עם הספרינט הזה, רק מראה כמה הוא מאמין בסרט שהוא חי בו וכשבאה המציאות ואמרה לו "וואללה תתעורר, אתה יכול לשיר מצויין כשאף אחד אחר לא מקשיב" הוא קיפל זנב ודשדש לו, אני אומר שלפחות יגיד ברוך שפטרנו, כוכב נולד אתה לא תצא וגם לא תעשה רבע מיליון אבל רק תאמין שאחרי סיבוב אחד בהודו גם החספוס הלא ברור הזה של ליאונרד כהן מהגרון ייעלם לך ותבין שעדיף להיות מודע לעצמך מאשר לא מודע.
מכל השרוטים אני הכי אוהב את האנשים שסרוטים ונוח להם עם זה, עד כדי כך מודעים לזה שאפילו עברו לעבוד בסרט, כי זה הדבר הנכון. אוהד שרגאי הוא איש כזה, את האמת לא כל כך ציפיתי שהוא ייתן שואו וכשהקלידים התיישבו לו על הפרצוף הוא נתן את ה"שואו" של הערב, מה שהוא עשה מהשיר "שרה" לא ראיתי מישהו אחר עושה, הגדירו אותו והשוו אותו לאחרים וזו הטעות, רק הוא תיקן את הקהל לסיום וצדק כשהוא אמר "אני לא אף אחד מהם, אני אני". מבחינתי הוא יצא ההייליייט של הערב - ולא משנה אם היו נותנים לו לעבור או לא - הוא כן שיחק אותה כי הוא לא דפק לשופטים וגם לעצמו פרופורציות. כשהוא סיים לנגן את האקורד האחרון בשיר ההזוי הזה ידעתי עוד מלפני שהשופטים התחילו שהם הולכים למחוא לו כפיים, ולגבי ההערה שהם אמרו לו שהוא חובי סטאר הדור הבא אני רק חייב לציין שחובי סטאר יש לנו העונה כבר, קוראים לה "סטייל ביי אוקסה".
עוד פליט מההוסטלים של ירושלים ושות' הוא רונן רביבי, את האמת לא כל כך בטוח אבל ניחא, עמיר בניון רצה לקחת ולשיר, יצא לו קול צפרדע עם סבון מלא בחלודה, עמיר בניון חייב לזעוק גוועלד על המצב, אם הוא לא אז מישהו אחר, רביבי הוא המתמודד הקלאסי של אחד שלא מודע ליכולת השירה שלו, ואני די בטוח שכמוהו גם שאר אנשי הפאלטות שלא יודעים לשיר ורק באים לעשות לעצמם נזק (לפחות מבחינת GOOGLE), אני לא מבין הם לא רואים את התוכניות של האודישנים של העונות הקודמות ורואים אחרים שלא יודעים לשיר ועדיין חושבים שהם יוכלו לעשות את זה טוב יותר?
מאור דניאל נתן הערב אחלה שואו, הוא הוכיח שהוא יודע לשיר, אולי לא הכי טוב ואולי לא הכי מצויין ואולי לא הכי מיוחד ואולי לא הכי שונה, אבל הוא כן יודע לשיר וכשמרגול פתחה עליו ואמרה שכל השכנים שלה יודעים לשיר כמוהו צביקה הדר (שיש לו כוח בטלוויזיה משום מה כי הוא יודע להשתמש במצבים קיימים באותה השנייה ולהשתמש בהם אוטומטית למצב הרייטינג) אמר לצוות הצילום ללכת לצלם את השכנים של מרגול ולהוכיח לה ששכן כמו מאור דניאל למרגול אף פעם לא היה, ת'כלס נתנו למרגול בהפוכה ומגיע לה, ולא על חשבונו של אף אחד אחר. הגיע לו לעבור כי הגיע לו לעבור ולא בגלל שבשכונה שבה גרה אחת הזמרות המפורסמות במדינה אף אחד כמעט לא יודע לשיר.
לסיום הביאו לנו את ניקיה בראון שעלתה לחולון ישר מקנזס, מבטא כבד בפיה ודוברת אנגלית שוטפת. כששמעו אותה מדברת ידענו מראש שקול יפה יש לה, ידענו מראש גם שצדי יעמוד לה לרועץ כי קשה לו לקבל מישהו עם מבטא שלא יודעים לשיר בעברית רהוטה (די לשמאלציות ולהתחסדות, לא כולם פה צברים), היא יצאה מלכה בשירה ויצאה מוצלחת במבחן ההוכחה, ולא, לא הפריע אפילו לרגע חוסר ההגייה של המילים בשירה שלה. ככה זה כשכן מביאים לנו זמרות, לאף אחד לא באמת אכפת אם היא לא יודעת להגות את המילים בעברית כמו שצריך, העיקר שיצליחו לשיר.
ומה לסיכום - בינתיים מתוך ארבע תוכניות זו יצאה הכי מוצלחת, לווא דווקא בגלל הכישרונות, יותר בגלל שסוף סוף קיבצו לנו בערב אחד כל כך הרבה אנשים מוזרים.
(נ.ב - תיקון לגבי מעיין בוקריס - נרשם בטעות שמה במקום מישהי אחרת הרבה אבל הרבה פחות מוצלחת, עם הגברת בוקריס סליחה, אני בטוח שלפעמים טעויות מתגשמים)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
