אח שלי הקטן - גיל 14 - "אורן, יש שיר חדש, קוראים לו איתי, כולם בכיתה שלי מכירים אותו".
אח שלי הקטן - גיל 15 - "אורן, יש הופעה של קרן פלס בשברולט, אתה רוצה לבוא איתי?".
אח שלי הקטן - גיל 16 - "קניתי את הדיסק החדש של קרן פלס, אתה חייב להקשיב לו, היא ממש טובה".
במשך 3 שנים לפחות, כל פעם מחדש אחרי שהיינו יושבים מסביב לשולחן לארוחת ערב משפחתית היה לאח שלי חשק לשים לנו בפול ווליום משהו שקשור לקרן פלס, אחרי שהיינו משתיקים אותו בתירוץ של "אין שומעים מוזיקה כשצריך לחפור על החפירות של 'איך עבר השבוע שלך'". בסוף הוא קיבל את שלו, היינו גומרים לאכול והוא היה מקבל את שלו. ילדים קטנים מתים עליה, מבוגרים מקבלים את המוזיקה שלה ורק הרבה מאוד מדור הביניים בא ואומר דברים אחרים לגמרי, וקטונתי מלהרחיב.
ומה לגבי מירי מסיקה - היא בכלל הפכה להיות מולטי טאלנט שחולש בכל מקום - מסתכלים או לא מסתכלים - היא כל הזמן נמצאת איפה שהוא בתודעה, קולנוע, טלוויזיה, רדיו, בכלל בכל מקום.
למה אני בכלל רושם את הביקורת הזו עליהן - בגלל שאני תוהה אם אי פעם יביאו זמרים שייתנו כיתת אומן קצת פחות סטנדרטיים בדרכי המוזיקה שלהם להעביר כיתות אומן, אפילו אריק ברמן או שלומי שבן יתפסו, איפה ברי? איפה ארקדי? בנאי? כל בנאי? וזה בכלל בלי לדבר על כל שאר השוק, מרסדס בנד גם תופס, העובדה שרק היהודים אחרי 7 עונות הצליחו לסובב קצת את התחרות זה גם לא אומר שעדיין הביאו או יביאו לנו מחוץ למיינסטרים, אז היום הוחלט על מצב מירי מסיקה וקרן פלס שאת השירים שלהם אני חייב להכיר כי הם נטחנו בכל רשתות המדיה ופומפמו לשכל של כולנו כל כך הרבה פעמים לאורך הכי הרבה זמן בשנות ה-2000, זה לא הרס לי את הערב כי למדתי שגם אם את השירים המקוריים פחות אהבתי אז יש אנשים שעושים קאברים שגורמים לי אשכרה להאזין למילים ולא רק להסתייג מהפזמון. והקאברים הצילו את הערב.
ניקיה בראון - שיר לשירה
הסבר פניך לעולה - קבל אותו לתוכנית ריאליטי, תן לו הזדמנות לגור בחולון, תרשה לו להביא את הילדה שלו לערב הדחות באמריקן איידול הישראלי, תרשה לכל הקהל בבית לסלוח על המבטא כי יש לה קול באמת יפה. וכשניקיה שרה היא נתנה פייט גם בלי להילחם וזה מה שהכי יפה במתמודדת הזו, העובדה שהיא נותנת שואו אמריקאי לקהל ישראלי, יכול להיות שלא רק זה סוחף את האוזן אלא גם סוחף לנו את קלות הראש בה ישראלים מטים עיניהם בספקנות כשהם שומעים מבטא לא ברור בפריים טיים. ורק על זה מגיע לה כל הקרדיט, היא בינתיים בתחרות, יכול להיות שהקהל בבית מתחיל לשים לב שיש מוזיקה אחרת בכוכב נולד??
אדיר גץ - אף אחת
6,000 לייקים פלוס בפייסבוק והוא הגיע לאמצע רבע ראשון של התחרות, מה שאומר שמקום ראשון זה לא דבר שנמדד רק על פי מדד אינטרנטי, ולא על ידי אגוז צרפתי שחושף מי מודח בהישרדות וכמה אנשים בדיוק מצביעים ולמי בכוכב נולד, זה נמדד לרוב השואו של אותו הערב, נתת- עברת, קימצת-הועפת. כל עניין הקאברים לא בא לו טוב יותר מדי וזו הייתה הסיבה ללכתו הערב, השיר הראשון ששמעתי העונה שחשבתי שיש סיכוי לשמוע אותו גם בגמר היה שלו, הילד כבר לא יסגור מעגל, אם משהו מהותי לא ישתנה הוא יישאר אי שם באודישנים. ואפילו שהוא עשה את מה שהוא עשה באודישן גם הערב עם "אף אחת" הוא נשמע סטטי, וחבל, הוא יכל היה לצאת מהמנטרה של תקוע אם הוא רק היה מפסיק להיות מיוסר בשירה שלו. לפחות נקודה אחת לזכותו, צביקה הדר כמעט הוציא את הארנק מהכיס וביקש ממנו זכויות יוצרים על השיר. יש לו התחלה.
ניסים בר חיים - אם אלה החיים
אחרי אודישן ראשוני מצויין וכמה נוכחויות מאוד סטטיות לאורך תחילת הדרך ניסים שבוע שעבר כמעט הלך הביתה, מאז הוא התאפס על עצמו והתחיל להבין מה התחרות הזו מבקשת ממנו אם הוא עדיין רוצה להילחם ואולי אפילו להפתיע ולהביע עמדה. הלבישו אותו קצת גות'י ונתנו לו רמקול. סוף סוף הוא הצליח גם בתחרות להיות אחד המובילים ולא נשרך אי שם באמצע.
יובל לב טוב - מאמי
לקח שיר של אישה ועשה אותו גבר, לא פלא כשהקהל התבלבל הוא גם התבלבל, לי זה לא הפריע, נתן ביצוע סביר ואף נעלה משבועות אחרים. הצליח גם לשבת על כיסא וגם לנוח תוך כדי שהוא שר ובנוסף גם לא שכח שאם לא היו פחות טובים ממנו היום גם הוא היה הולך הביתה.
מעיין בוקריס - נובמבר
היא לא שוכחת לרגע שהיא עדיין שם וזה יפה, גם אם היא עומדת בסוף יד ביד עם מי שהלך היום הביתה היא עדיין בתחרות, אין ספק שהיא נתנה ביצוע לשיר והסיבה היחידה שאני חושב שהשופטים דירגו אותה היום בשלישייה האחרונה היא שהם כבר בנו את מי הם רואים הרחק קדימה ומי עדיין מתנדנד, מעיין יכולה לעבור עוד הרבה שלבים, אבל משבוע לשבוע כולם לומדים משבועות קודמים ואחרי הביצוע שלה לאלינור שבוע שעבר מגיע לה להמשיך עוד קצת.
רוית בטאשוילי - כל הציפורים
אהבתי את הקול שלה אבל את השיר פחות, זו הייתה בחירה מעצבנת בערב שכולו ניסיון לשפץ את הקאבר, הפזמון של השיר שחזר על עצמו עם נגיעות תורכיות מסולסלות הרחיק אותה טיפה מהתחרות.
היבה בטחיש - שיר תקווה
לא משנה כמה הקהל אהב או השופטים אהבו, עוד לא הרגשתי ממנה פעם אחת העונה שהיא נותנת הופעה. היא צריכה לצאת מהז'אנר שלה לחלוטין אם היא רוצה לחסום את מחסום האמצע, אין רע בסלסולים אבל היא חייבת יותר להשקיע בשיר.
בת נטף - רצה הביתה
כשהיא אמרה למסיקה-פלס שכל עניין הקאברים זה עניין חדש אצלה וענו לה שהיא בכוכב נולד ירד לי סוג של אסימון לראש, אסימון שהייתי מודע אליו מלכתחילה אבל בחרתי להתעלם - כוכב נולד לעולם לא יכיל עצמאות טוטאלית בבחירה של מה שאתה בא לצאת איתו אל המדינה, אולי רק באודישנים ובגמר, היו מספיק סיפורים ששמעתי מזמרים שיושבים ומופיעים שההפקה פונה אליהם לפעמים ומזמינים אותם לאודישן, יש כאלו שלא טורחים ורוצים להצליח לבד ויש כאלו שלוקחים את המקפצה שמציעים להם, נטף היא אחת מאלו שהסכימו, חוץ ממנה יש עוד כמה כאלה שאנחנו עדיין לא ראינו מתקרבים ללכת הביתה. לגבי השואו שלה הערב - היא הוכיחה לי אישית שאם מקשיבים בצורה אחרת למילים של שירים הם כבר לא נשמעים כל כך רעים, סוף סוף אי פעם נהניתי מלשמוע - אין אהבה רק הרגל שכבה.
אבי בן אבו - לשם
הראשון להופיע הערב ובין הראשונים לעבור הלאה, הוא נתן את השואו שלו עם אווירת פופ מעצבנת שלא אהבתי ומילים ושיר שלא רציתי אבל הוא נתן תחרות כי הקול שלו עדיין אותו הקול, אני לא יודע עד לאן בן אבו יעוף בתחרות אבל אני עדיין לא מאמין שרחוק מדי, יש לו עוד קצת ללמוד על מלחמה כשכולם מסביבו נותנים שואו יותר חזק, עוד כמה שבועות ניפטר מעוד איזה שישה וכשיתחיל להיות להם צפוף הוא עלול להיות הראשון ללכת.
שחר אלגבי - ואת
הביצוע השני הכי טוב הערב, נתן מלחמה ממקום שלא ציפינו לו, וכשפלס יושבה אל הפסנתר הוא בכלל התקשה מלזרום איתה כשהיא מלמלה יחד איתו את השיר, הוא נתן את הסיומת של הערב ושל השבוע ונתן לנו טון של סיפתח לשבוע הבא, לא התפלאתי שהוא הרס לשופטים את הדירוג כי הוא הצליח הערב לעומת שבועות קודמים להילחם הרבה יותר רחוק ממה שהרגיש עד עכשיו.
דיאנה גולבי - מבול
זה מה שנקרא שואו, מועטים הזמרים העונה ובכלל שגורמים לך באמת להתאהב בהם כל פעם מחדש, דיאנה עושה מהמוזיקה מה שבא לה, זה בא לה בקלות כי למרות הגיל שלה יש לה כבר ניסיון ולעשות את מה שהיא עושה זה לא דבר שבא ביד, כמו שזה נראה כרגע וכמו שזה נראה מההתחלה - חופשי לגמר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
