orenjada

גורל- החלטה רגעית גורלית – נאום

"מה הם החיים אם לא פארסה אחת ארוכה ארוכה, צחוק אחד שמתגלגל על פני תהום, אדמה ושמיים. לא סתם קראו לצחוק על שמי, צחוק הגורל, אני בטוח ששמעתם עליו. למעשה יש לי הרבה שמות וכינויים רבים, צחוק זה רק אחד מהם; קופידון, נביא, שערי שמיים, סתם חיים, יש גם אנשים שקוראים לי שלמה החנווני מהמכולת. היו תקופות שתפסתי את מקומם של אנשים טיפה יותר מפורסמים מפשוטי העם; נפוליאון בונפרטה, מהטמה גנדי, עבדאללה מלך מצרים, מרוואן ברגותי, עמרם מצנע, ג'ק קרואק, שמעון הסנדלר וג'ון המלח. אני לא אשכח את היום בו הדינוזאורים נעלמו, אין לי מושג למה הם צצו, עד היום זה נשמע לי גרעפץ לא מוצלח של האחראי. גם לא אשכח כשהיטלר התקרב למצרים. לא אשכח את שחרזדה ואת עלי בבה, לא אשכח את הנחש, לא אשכח את כולם. גם אצל בעלי החיים אני ידוע ביותר, הייתי הלוויתן הלבן שנדקר ע"י צלצל, הייתי המדוזה הראשונה, הייתי מלכת נמלים יותר מפעם, הייתי מקק, הייתי נחש ואפילו הייתי חיידק. הייתי סבא ג'פטו, הייתי הנס כריסטיאן אנדרסן, הייתי גם הסבתא של כיפה אדומה. הייתי יהודי, נוצרי, מוסלמי ואפילו הייתי סתם אפאתי. יש לי יותר כוח מכל אחד אחר בעיקר בגלל הסיבה הפשוטה שאני יכול חופשי להרוס כל בית בגירוד קל באוזני ולהשפיל כל אדם עד לעפר (לעיתים בשמו של אדון עליון, קרי יהווה). אז תפחדו ממני, תחששו ממני, תעריצו אותי ותפקירו עצמכם לחסדי, אני פועל בשמו וגם אוהב אותו, אבל אני לא כמוכם, אני שווה בין שווים, אני בין ההגיוניים. כל האמת מפי תיאמר, לעיתים קצת בשקט ולעיתים במרמה, אך כל הזמן את המטרה כך אשיג. אין לרגל אחריי ואין לחסמני. אני את שלי עושה, בעצמי ובכוחי. אני הוא המתווה את שמי בחיי כל גרגר, אני ולא אף אחד אחר."

הגורל כנראה החליט לתעתע באלוהים עצמו ביום הדין, לעשות ניסוי מטרו-פסיכולוגי פשוט ביותר: "מה יקרה אם ניקח מחבל מתאבד אחד- בן תמותה כמובן, ניתן לו את ההכרה העצמית שמה שהוא עושה יביא לו את המובטח על פי האמונה אותה בחר או אשר נבחרה בשבילו, נשים מטען חבלה לגופו ורגע אחד לפני שיתפוצץ בקרב חבר מרעיו בני האדם ניקח את גופו הגשמי מעל פני האדמה בתאונה אירונית מוזרה, נשלח את הרוח החדשה שנוצרה על פני האדמה ואת המטען אשר נשאה על גופה היישר לעבר הוועדה המסקרת. נראה מה קורה כשחומר נפץ גשמי תקני, אשר שימש למאות פיצוצים מאז המצאת הניטרוגליצרין ברחבי העולם, מתפוצץ במיקום מאוד אסטרטגי בין שתי ממלכות, בוועדת הנבחרים של אלוהים, נבדוק האם חומר נפץ הפוצע בשר אנוש עלול לפגוע גם במלאך, ברוח, או (אלוהים אדירים!!) אפילו באל.  ולמען הסרת כל ספק מלבב אנוש גם נבדוק מה קורה כאשר הגבולות בין הממלכות מתערערים מעט. האם הנשלחים אל גיא הצלמוות יכולים לטפס בחזרה לאזור החיץ בין העולם הגשמי לרוחני, האם הם יכולים לחיות בין בני האדם מבלי לעורר חשש לקנוניה, האם עולם בלי אל אמיתי שמשגיח על כולם יכול להתקיים או שמא גם זו פיקציה. הכי חשוב, גם ננסה להבין איך 'עולם הטלוויזיה ההיסטורי' שאלוהים יצר לעצמו עם בריאת סיפור הבריאה יכול להסתדר עם הופעת יוצרו בסרט, קם גולם על יוצרו".