| 6/2010
הישרדות אולסטארס, פרק 7 - ביקורת
גול עצמי זה מושג ידוע מעולם הכדור והרגל בו שחקן מכניס גול לשער שלו במקום לשער של היריב, בפרק 7 היו כמה כאלה; לא רק למנו עלה ההיבריס ולא רק אביגיל שעשתה סולחה עם עצמה מהעונה הקודמת והתחילה לזמום ולעשות במקום רק לשבת ולתהות. גם שפקס ירק לעצמו בפרצוף במצב קוקוס מנופץ/נדל ארסי בנעל ובעילתו/משימת אנשי הבוץ/אמפתיה הן לדר והן ללידר במשימת חסינות, אבל מצד שני הראה כמה הוא יכול לצאת פסיכי במשימות. גם לידר הכניסה גול כשהיא ראתה איך החברה הטובה שלה מסתובבת עם שפקס שיוצר סרט מצוייר טיפה ביזארי בהרביצו לשק איגרוף המכונה איתי, לידר הבינה כמה גול עצמי זה דבר לא בריא לה כשהיא בוחרת טרול על פניו של מישהוי מה"ראויים", למרות שבמקרה שלה הגול העצמי רק פגע בקורה. גם קפון קיבל גול עצמי אל מול מארינה ואנגלברג בהסתננו לכל גרורה אפשרית, דבר שגם אם יקדם אותו שלב או שניים עדיין נרשם, עדיין נכתב. על הגדר יושבים כרגע כמה מרכזיים שייתנו את הטון להמשך, באם באולסטאר אז מדובר בבשבקין-מארינה-מעיין-מירית-אנגלנדר ולעומתם באוהדים לידר-שרון-גיא-דר. כל השאר כאמור לעיל, על הכוונת.
דן מבין שהוא חטא עוד בזמן שהוא עשה זאת בגלל שהיה קשה לו לסתום את הפה כשהוא היה צריך, יש שבטים שלמים במשחק הזה שהעבירו את הימים שלהם בלא לעשות כלום במחנה ועדיין הפכו להיות השבט שנותן את הטון, אנשים מסתדרים גם אם המצב קשה ואף יותר גרוע מכך, בכי רע מה שנקרא, אף שיותר קל לשבת על המקלדת ולהקליד את מה שרק ניבט מהטלוויזיה אני מסוגל להבין את ההתמרמרות אבל לבוא ולפתוח על הבנות שלא עושות כלום במחנה, זו הייתה מגרעה מספר אחת שהעלתה עליו את האש שהייתה חמה מלכתחילה. מגרעה שנייה היא שדן גם חטא בגלל שמשך כל ימות המשחק עד כה חוץ מלסובב אליו אף אחד הוא לא עשה כלום, גם הייתה עליו מטרה וגם הוא נשאר עם שניים יחידים שהיו אצלו בכיס עוד לפני שזוארץ ירד מהמסוק, אפשר להבין אותו כי זה לא קל כשכבר מכירים אותך לנסות שטיקים. מגרעה מספר שלוש - הוא בא עם משחק ועם אג'נדה ובמקום לסובב מינימום את אביגיל במשחק דו פרצופי ראשוני אז הוא כשל, ולא משנה כמה שעות הוא ומארינה היו מתנדנדים לא היו עוזרות לו. מגרעה מספר 4 - למה לאולסטארים לא היה אליל חסינות עד עכשיו ולמה אף אחד לא טרח לחפש אצלם על האי, או שההפקה עושה העדפות גם בקטע של אליל אחד לשבט על הסיפתח של המשחק או שלא מראים לנו הכול.
אביגיל - לא נראית ולא מורגשת בגרוש במשימות, בדיוק כמו שהיא רצתה, חוץ מזה היא קלף משוגע בשבט שלה, אחרי הפרק של היום היא הרוויחה ברפטואר איזה מהלך ראשוני על הפרק והרוויחה גם את הזכות עדיין ללכת מתחת לראדאר כי כל אש הגועל מהדחתו של דן עפה ממארינה הישר אל קפון, אביגיל גם הרוויחה את קפון וגם הרוויחה את האפשרות איכשהו להיגרר לאיחוד (אלא אם כן קפון יתפלפ עליה, לא סביר, וגם אני עדיין לא רואה מצב מארינה-מעיין-מירית הולכות ביחד).
גיא - בשקט בשקט תחת שמי התכלת נוצר לו תחמן למשחק, מראש זה היה ידוע שהילד אוהב לצעוק זאב, ולמרה הפליאה זה עובד לו, גם בגלל שהוא לא כל הזמן משקר, רק כשהוא ממש צריך, בשאר הזמן הוא מצביע על דברים אחרים מציאותיים שקורים להם בשבט מסביב לעיניים שגם מרחיקים ממנו את האש.
שפקס - נו באמת, היאומן כי יסופר, הוא גם יכול לקחת להם בטעות הרבה מאוד חסינויות בהמשך, מזל שהוא לא שם לב שכשכולם רוצים את המיץ של הקוקוס הוא מרוצץ לו את הצורה, כשהוא הורג חרק הוא בוטש בו ובגופתו עד גוון חולני במקצת והכי גרוע הוא גם חסר סבלנות לאחרים. אני לא בטוח כל כך שהוא בסוף יעוף בפרקים הקרובים למרות שלא סובלים אותו בשבט, אולי אם מישהו יהיה חכם מספיק או ייצמד אליו עד הגמר, הבן אדם הזה לא ירוויח קולות מאף אחד אם הוא יגיע לגמר ורק בשביל זה כדאי לו לקחת אותו, אפילו שטיפה מוקדם אבל בשבט שלהם מישהו צריך לראות גם את המאוחר, זה בכל מקרה מה שאני הייתי עושה, לגרור מישהו שאחרים לא סובלים לגמר, בלי שאף אחד ישים לב, זה עבד להרבה מאוד אחרים בעונות שלהם, אז למה לא עכשיו.
לידר-שרון - 2 הבנות עומדות להתגלות כקול איתן בהדחה הבאה של השבט שלהן, אפילו שמוקדם מלנחש אבל הן היחידות בשבט האוהדים כרגע שעומדות יחד למרות האג'נדה העצמית, כל השאר בשבט, באם דר, שפקס או גיא - כל אחד בפני עצמו.
בשבקין-אנגלנדר - החל מהאיחוד, אם המשימות יהיו פיזיות בעיקרן, הם (ואולי גם שפקס) ייתנו את הטון בחסינויות.
בקצרה על הפרק - האוהדים נעלמים אחד אחרי השני מהמפה והאולסטארים נותנים את הטון, אמנם הם הפסידו את מנו אבל את כל המהלך על ההדחה קוצרת ההפקה עם מצב כל אחד מפסיד אחד (אבל אין מה להאשים אותם, זה גם קורה אצל האמריקאים) אבל האוהדים מוכיחים שגם אם בינתיים במלחמה הם מפסידים הם מוכיחים מהדחה להדחה שדווקא אצלם קורא משהו, גם בגלל שהשבט השני יוצא כל הזמן לנופש וגם בגלל שוואללה, יש פרצופים ודיבורים שכבר התרגלנו אליהם, זה די משעשע לתרגל ולהתרגל לפרצופים חדשים שעושים דברים שעוד לא ראינו.
כמו שהתחלתי ככה גם אסיים - גול עצמי זה מושג שכל הפקה מודעת אליו ומכבדת אותו - במקרה שלהם עם הגול העצמי שנקראת הצבעה של בן שבט יריב יחד עם השבט השני זה כבר מתחיל לסטות לכיוון אזור הדמדומים והגול העצמי עדיין לא שם אבל מתקרב...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
