"צחקתי כמו שלא צחקתי בחיים שלי, כמעט השתנתי במכנסיים מרוב צחוק, כל הקהל בבית הקולנוע התחיל לזרוק עליי פופקורן מרוב שצחקתי, רק שאני אשתוק או שאני לפחות אסביר מה כל כך מצחיק בלראות את אלי פיניש עם פיאה שנופלת מראשו", כך אמר לי חבר שראה את הסרט זוהי סדום והמליץ עליו בחום. אז נכנעתי, למרות החום אספתי אומץ והלכתי לבית קולנוע שנדיר שרגליי מדירות בו. נכנעתי למוסכמות, נכנעתי להנחיות, נכנעתי לצחוקים, נכנעתי. ומה בסוף -אם הייתי יושב בבית ורואה אותו לייב הייתי נהנה יותר, לא הייתי צריך לשמוע בן לוחש לאבא מה זה סקס, ומה זה הדבר הזה שקורה לאנשים אחרי שהם עושים שורות של סוכר, ולמה לאיש המוזר הזה יש חטוטרת על האף. ולמה ואיך וכמה ואיפה ואמה, די, נמאס. לא קמתי באמצע הסרט כי עדיין זה היה מערכון יחסית משעשע שאם כבר השקעתי ויצאתי אז עדיף ללוות אותו עד הסוף, והקטע הכי מצחיק בסרט זה העובדה שהוא צוחק בעיקר על עצמו, בעיקר עלינו, הקהל שבזבז על סרט שעוד שנה-שנתיים יגיע גם ככה אל הטלוויזיה, בטח קצת אחרי העונה הבאה של 'ארץ נהדרת', בטח באיזור ליל הסדר 2012 או משהו דומה.
אז באמת זוהי סדום? באמת? ציפיתי ליותר, יש זונות, יש בני בליעל, יש רוע לב, יש נשים מפתות, יש גברים חסונים, יש מכות, יש הוצאות להורג, יש מלך שליט בשם מלכיאל (אלי פיניש), יש את בניו; ליאל (מריאנו) הטמבל ונינווה (אסי) השחצן. יש את לוט (דב נבון), הצדיק היחיד בסדום שיש לו דוכן גירודים בשם 'לוט' שמיועד רק בשביל לחסוך כסף להקמת מתנ"ס לילדי העיר. יש את אשתו הקונפה (פרידמן) שמתעמרת בו בכל הזדמנות שניתנת לה ומוציאה עליו את כל האגרסיות ברגע שניתנת לה ההזדמנות הנכונה, לרוב מתוך מטרה להתלונן על ימיה כקדם שפסו מן העולם (לא שדאז היו לה את הסיבות המתאימות). לשניים יש את ביתם היפה (עלמה זק) שמחכה לאהובה שיגיע, רק שיגיע כבר מישהו. יש עוד כמה דמויות ובעיקרן אלוהים (קיציס) ואברהם שמתבוננים מהצד אל המתרחש בזמן שסדום צועדת אל החרבה מושלמת, והכול בשביל מה? למכור מנוי שנתי סגנון כבלים בלוויין לאברהם אבינו, והדרך למכור את החבילה, להציל את לוט, הצדיק היחיד בסדום.
הרעיון טוב, הביצוע לוקה בחסר, מזכיר קצת את 'כבלים' של איינשטיין מלפני כמה שנים רק בביצוע יותר גרנדיוזי אבל לצערי (ואולי אני היחיד שרושם/אומר את זה) הבדיחה כולה עלינו. ציפיתי שהחבר'ה של 'ארץ' יתפרעו לנו על המסך, שיפציצו בדיחה אחרי בדיחה אחרי סתימת ביוב, בסוף הרוב היה צפוי, כאילו הם ניסו לירות על קהל מבוגר והביאו אותן לקהל ילדותי, הילדים לא הבינו חלק מהן, המבוגרים הצטערו שבאו עם הילדים, האוהדים של ארץ נהדרת רצו לקבל יותר ולא מערכון אחד ארוך וברור לחלוטין אבל בלי שום פצצה לפרצוף.
אני חושב שאני אפסיק לבקש המלצות על סרטים מאנשים, זה לא תמיד עובד ולא תמיד יש את מי להאשים שיצאתי מהבית, ועוד בחום הזה. בסדום זה לא היה קורה. לפחות שם היה קזינו גדול אליו אפשר ללכת כשמתחשק להידפק קצת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
