RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוגוסט 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 8/2010
ריאלישיט
ריאליטי זה קודם כל בולשיט של בני אדם אחרים שעוזרים לנו להציץ לאיך שהם מגרדים לעצמם את התחת ונותנים לנו טלסקופ להסתכל. אחרי זה ריאליטי זה החטא שהטלוויזיה בעולם עושה בעשור האחרון כדי לגרום לכל אחד מהרחוב להיות סלב, לא צריך כישרון, לא צריך יכולות ווירטואוזיות, צריך פה, תחת, פרסונה שלא רגילים לראות (או שכן) וקצת עניין. חטא הריאליטי הכי עיקרי שכדאי להצביע עליו זה שהוא גורם להתמכרות לטלוויזיה להיות הרבה יותר גרוטסקית, אנחנו נעלמים בתכנון הפליינג טיים באוננות כפייתית עם עצמנו ובמקום מתמכרים לראות אנשים אחרים מביאים ביד. לא בשביל זה אני מדליק את הטלוויזיה, רוב הפעמים חמש דקות אחרי שכל עונת ריאליטי נגמרת אני תוהה איך נעלמו להם חודשים שלמים מהחיים שלי בלא לדעת לאן הם באמת נעלמו, אין זמן לתואר, אין זמן לראות סרטים או סדרות מקור, יש חשק לברוח מהעבודה חצי שעה קודם כדי להספיק לראות דברים בטלוויזיה שנכנסים ללו"ז שלי בלי לרשום באמת ביומן משהו ולא רק פעם אחת בשבוע - יותר גרוע, סדר גודל של ארבע פעמים בשבוע אם לא שש. היו תקופות שהיה גם את האח הגדול, גם את הישרדות, גם כוכב נולד וגם המירוץ למיליון, מה שהשאיר אולי יום אחד בשבוע בלי ריאליטי, לא בשביל זה אני מצביע בשלט. אבל ניתן להאשים רק את עצמנו, אנחנו ממנים את הרייטינג והרייטינג לוקח את הכסף מהפקות מקור. הפקות הריאליטי מקבלות את התקציבים הכי גדולים בתעשייה, "טאלנטים בלי להיות טאלנטים" נעלמים לתקופה לא ארוכה מהחיים שלהם בשביל הזדמנות לעשות אלבום, מיליון או סתם לקבל דירה מעאפנה ואנחנו מתמכרים לזה, רואים את זה, כותבים על זה, מדברים על זה וחושבים על זה. ואנשים ששומעים אותנו בטעות מהצד דבר ראשון מזלזלים ורק לעצמם ובראשם תוהים. כמה אנשים בכלל יש בפייסבוק שאשכרה רושמים שאף אחד לא רואה כוכב נולד או הישרדות או שבושה להשוות בין ההפקות הישראליות להפקות לועזיות, אותם האנשים בדיוק יושבים בבית ורואים ופשוט לא מספרים לאף אחד וחושבים שלא יעלו עליהם בסוף.
ההרגשה הכללית היא שהציבור משלם בהתכופפות מיידית בפני מי שמזיין אותם בתחת על בסיס קבוע, מנגב עם נייר טואלט ושומר למזכרת למען ימים קשים. והקטע הכי עצוב הוא שלא יהיה פה מרד צרכנים לעולם כי עם השנים הריאליטי מתדרדר וכל אחד בבית אוהב את זה, החל מעקרות בית נואשות ועד לילדים שאבא בדיוק סיים להרביץ להם עם החגורה והם הולכים כמה שיותר מהר לחדר לבכות ולשיר ביחד עם ה"כוכב" הפוטנציאלי הבא. וזה בליינד יתדרדר עוד בעתיד, במיוחד בישראל שרק נכנסה לשוק ההפקות ריאליטי בשנים האחרונות, אולי אחרי האח הגדול VIP2 יקחו מהולנד את התוכנית הכי מזוויעה שהצליחו ליצור שמבוססת על "האח", קוראים לזה "כלוב הזהב" והחוקים בה הם פשוטים - למרר למשתתפים שאיתם את החיים ועל הדרך להקסים לגמרי את הקהל בבית? - למתמודדים מותר לעשות מה שהם רוצים כדי לגרום למתמודדים האחרים לעזוב - הבית הוא בית סגור, מי שמשתתף בתחרות לא יכול לעזוב, יכול רק להעזיב, והמתמודדים הראשונים בתחרות עשו ביה"ס חדש בתחום - החל מלהזמין נערות ליווי לתוך הבית כדי לגרום לאחרים להיגעל בזמן שאתה דופק זונות ועד ללקנות פטריות בסמארט שופס ולחוות סופר סטלה בפני כל המדינה ועל הדרך לגרום לארגונים שמרניים להשתומם ולתהות "היכן טעינו?".
חוץ מזה יש גם את התוכנית של הילדים שמבוססת על "בעל זבוב" שהוכיחה אחת ולתמיד שילדים יכולים להיו הרבה יותר אכזריים ממה שכל מבודר יכול לחשוב שהוא רוצה להיות כשהוא יגדל. יש גם את התוכנית של האלו שתקעו אותם לארבעה חודשים מתחת לאדמה, עם אוויר וירטואלי. לאן זה עוד יתדרדר, כל הפקה והמוח שלה, אנחנו רק בפתח של העידן הזה, וגם אם כבר עברו עשר שנים בתחום אני לא מאמין שזה ייעלם, מפה זה בטוח יילך ויחמיר, אני מאמין שתוך גג עשר-עשרים שנה החזון של שוורצנגר ו"הנרדף" יגיע גם אל בני האדם של ימינו, מי שלא זוכר אז החוקים פשוטים, לוקחים אסירים שעומדים להוציא להורג, זורקים אותם לתוך עיר נטושה ומלאה במלכודות, נותנים לסופר מתאבקים עם כלי נשק משוכללים לרדוף אחריהם ולטבוח, ומי שמצליח לא למות בסוף הערב מקבל המתקה בעונשו, לא למות ולהיות כוכב ריאליטי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
