סטיבן תקוע בבית כבר יותר משנה, בכל פעם שהוא מתקרב לעינית פתח הדלת הוא חוטף התקף חרדה וחוזר לאכול ארוחות מיקרוגל מזוויעות ולתייג את מברשות שיניים והדאודורנטים שלו שהפסיקו לעבוד. יום אחד הוא מגלה שכל האוכל בבית שלו נאכל ע"י עכברים והוא מבין שאם הוא לא רוצה לגווע ברעב עליו לצאת מהבית או לפחות להזמין טייק אאוט. כששפיותו מתחילה אט אט להתערער הוא מגלה שהכוח להזיז את התחת שלו מהבית קיים רק יש כמה דברים שהוא צריך לסדר לפני שיוכל לאזור אומץ לפגוש בני אדם.הוא יוצא למסע דאון ממורי ליין ומשחזר טיול דרכים שעבר באירופה ביחד עבר חברו המשוגע באני המכור להימורים, טיול שהותיר עליו את חותמו והביא אותו למצבו הנוכחי כיום.
"באני והשור" זה סרט מוזר, הוא עשוי מקרטון, הצילום שלו נעשה בדרכים לא שגרתיות והאביזרים שלו דורשים להפעיל את הדימיון הרבה יותר מסרט רגיל. יש בו קטעי דרמה וצחוק, הזויים פחות או יותר (לרוב יותר). וזה בעצם מה שמושך את העין יותר מהכול, העובדה שכל אחד יכול לאכול על עצמו כאפה ולהגיע למצב קטטוני. סרט דרכים לא שגרתי שגורם יותר מהכול לחשוב כמה זה נוראי לאבד את עצמך לדעת, במיוחד אם אתה מודע לכך שאתה משתגע, ובמיוחד שזה יכול לקרות לכל אחד.