מארק צוקרברג הוא איש ממורמר, אחד המיליארדרים הצעירים אי פעם בהיסטוריה האנושית, אחד שעשה את הונו מרעיון משופר ומשוכלל ומצורך קיומי קיים ברשתות חברתיות, רעיון שאמנם היה קיים בכל מיני וריאציות, אבל אף אתר לא התקרב למפלצת שנבראה מרעיון ראשוני שעלה לו לראש דקה אחרי שחברה שלו זרקה אותו. מארק צוקרברג לא היה עשיר כשהוא התחיל, אפשר אפילו להגיד שבקושי היה לו שקל על התחת. הוא לא היה פופולרי, שמו לא היה ידוע בפי אחוזים נכבדים מחיי ההווי ברשת, הוא היה חפרן, אהב לשתות, סטודנט ממוצע (או שאפילו די מוצלח - הרווארד עדיין נחשבת כליגה מסויימת), כשהוא דיבר הוא היה עוקצני ואולי בגלל היחס שלו לאחרים הוא גרם לאנשים להתרחק ממנו, על הפתיחה של הסרט חברה שלו זורקת אותו ואומרת לו שאולי יום אחד יהיה לו סטארט אפ מוצלח, אפילו הכי מוצלח, אבל מה שירחיק בנות ממנו לא יהיה העובדה שהוא חנון, זו תהא העובדה שהוא חרא של בן אדם. לא בא לי לגלות יותר מדי על הסרט כי אם לא טרחתם להוריד אותו/לשמוע עליו/לספיילר עליו או אפילו לראות קטעים ממנו ב-YOUTUBE אז או שהסרט לא מעניין אתכם יותר מדי או שאתם ילדים טובים מדי שמחכים לפרימיירה שלו ב-28 לחודש בארץ.
משום מה הסרט הזה לוקח כבר שבועות את המקומות הראשונים ברשימת שוברי הקופות בקולנוע, לא בזכות פעולה רבה, לא בזכות משחק אימים מעולה, לא בתור אפילו סרט סטודנטים/פארודי/דרמתי/קאסט מעולה, סתם בזכות העובדה שלכל בן אדם כמעט יש רשת חברתית, אז אם נמצאים בו רוב הזמן מחיי הרשת שלכם אז המקורות שלו קורצים לכם. הסרט מושך רק בזכות הרעיון שבו, הוא מהפנט רק בזכות שבא לך לראות מה קורה בסוף, לאן הסרט הולך, מאיפה המפלצת הולכת ומאיפה היא התחילה. לאורך רוב העלילה נוכחים פלאשבקים רבים של אנשים שמאשימים את צוקרברג בפלגיאט ובהריסת העסק שהקימו יחדיו וגרם לי אישית לתהות כמה קל להיות מיליונר, כל מה שצריך זה דבר שכולם צריכים ולהיות הראשון שעונה לכל האוכלוסייה האנונימית הזו על הצורך שהם מבקשים. הסרט מכיל הרבה השמצות ביניים על צוקרברג שלכאורה השתמש בצורך של אחרים להקים סטארט אפ מסויים ולקח אותו לכיוון יותר גלובלי ויותר מיוחד, ויפה עושה האומן שמסנגר על עצמו ואומר שאי אפשר לבקש מכל בן אדם שבונה כיסא מיוחד לשלם זכויות יוצרים על הכיסא שנוצר לבן אדם הראשון בהיסטוריה שהמציא כיסא.
לא ארשום לכם לנוע בהמוניכם למושב הקולנוע הקרוב ולראות אותו כי הוא לא כל כך מצטיין, גם אם כל הפרומואים וכל הפרסומים וכל הקשקשת ברשת מדברת עליו כ'סרט של השנה', אני רק אגיד שאם זה זורם, תיכנסו ותראו, הוא גורם לאדם מן השורה לחשוב על מה אילו ונדירים הסרטים שמצליחים לעשות את זה, במיוחד אם מדובר בסיפור אמיתי.
נ.ב - רק עכשיו קלטתי - שכחתי להגיד שהסרט מדבר על פייסבוק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
