בין הדוקטור (AKA דוק) של סרטי 'בחזרה לעתיד' לגיבור הסרט 'לירות כדי להרוג' יש קו מקשר, שמו 'דרכו של לוחם'. בסרט 'בחזרה לעתיד' השלישי העלילה מתרחשת במערב הפרוע ובסרט 'לירות כדי להרוג' הגיבור מגן על התינוק בגופו מכל הרוצים להרגו. אם רוצים להיות טיפה לא ברורים אפשר להגדיר את הסרט החדש 'דרכו של לוחם' כסרט שמביא קו עלילה שמקשר בין השניים, מצד אחד תינוקת שלא חטאה בדבר מלבד היותה בתם של אויבי גיבור העלילה ומצד שני התקופה היא תקופת המערבונים הידועה לשמצה, עד כאן הקשר בין הסרטים הנ"ל לסרטו החדש של סנגמו לי.
אתמול הוזמנתי להקרנת עיתונאים, פקחתי עיניים בשבע בערב, שבע ורבע ראיתי את המייל שמחכים לי כרטיסים בגלילות, שבע וחצי יצאתי לדרך ובשמונה התחילה ההקרנה, 40 ש"ח אחרי היה לי פופקורן גדול ממידותיי וכוס קולה שאני בחיים לא אצליח לסיים לבד, מושבים בקולנוע כמעט ולא נותרו ולשבת מרחק שתי שורות מהמסך זה לא תמיד דבר כל כך בריא, במיוחד אם פקחת עיניים לא מזמן, ובמיוחד אם אתה אוכל פופקורן לארוחת בוקר, אבל רציתי ללכת, הרי על הפוסטר רשום - מהיוצרים של שר הטבעות, אפילו שהשם של הבמאי זה סנגמו לי זה לא אומר שקולנוע לא יהיה שם, בלי לדבר על איכות. וההתחלה גרנדיוזית, כל מי שמכור למשחקי מחשב או פלייסטיישן אוהב לראות קטעי מכות/דם/חרבות/סכינים/יריות ואפילו פעלולים שלא ברור איך עשו אותם, את הכול הסיפתח נתן, ואפילו יותר מכך.
יאנג (ג'אנג דונג גאן) שייך לשבט של לוחמים, הוא חונך להיות לוחם, הוא אומן להיות לוחם, הוא גדל וגודל להיות לוחם והוא נושם כדי להיות לוחם, לא ברור למה לא הגדירו את התפקיד שלו מלכתחילה כנינג'ה אבל ניחא, דם זה דם, יום אחד הבוס שלו שולח אותו לטבוח בבני משפחה של אויבי השבט, אחד אחד הוא הורג את כולם ואז כשהדם זולג מכל פינה הוא מגלה שנותרה רק דמות אחת לחסל בשביל לקבל העלאה במשכורת, להרוג תינוקת, הוא מחליט שנשבר לו הזין וחותך מהשבט, מרים את הפעוטה על כתפיו ויוצא למסע לחפש חיים טובים יותר בעודו יודע שלא משנה לאן יילך ולא משנה היכן יסתתר העבר שלו תמיד יבוא וירדוף אחריו. הוא מוצא מפלט בעיר קרקסית מוזרה ולא מוצלחת אליה לא מגיעים אורחים כמעט ובכלל, הוא מוצא את משכנו ומחליט לעבוד במכבסה עם הקוזינה התורנית לין (קיית' בוסוורת'), שמלמדת אותו איך לכבס ובתמורה הוא ילמד אותה איך להתאושש מכך שאין בחור אחד לרפואה במקום שיישא אותה ויסחוף אותה מעל רגליה, לין תקועה בעיר קרקס בה כולם ליצנים או שיכורים או סתם תמהונים לא ברורים וכשהיא רואה איש עם תינוקת היא מחליטה להיות הבן אדם הטוב ולסמוך על האינסטינקטים שלה שמביאים לעולם מלא במערב פרוע דווקא אסיאתי עם חרב. גם ללין יש עבר שרודף אחריה, הג'וקר התורן החדש דני יוסטון (שאני יכול להישבע שההתנהגות של הדמות נלקחה אחד לאחד מג'ק ניקולסון בתור הג'וקר בסרטי בטמן), שהתעלל בה כשהייתה ילדה ומאז היא לא מצליחה להתרכז ולזרוק סכינים כמו שצריך לעבר מטרות אקראיות, ובינתיים מחכה שתגיעה שעת הנקמה הגדולה.
אני יודע, הסרט נשמע קצת קלוקל ולוקה בחסר, גם אני חשבתי ככה, לפחות לפני שהגעתי לקולנוע, אבל בסופו של דבר נשארתי עד הסוף, וכשאני רושם על הסרט בדיעבד שהדבר הכי טוב שיצא ממנו הוא האפקטים של החרבות והדם, והקרבות ואפילו היריות (שבתור סרט אומנויות לחימה לא כל כך ציפיתי) אני חייב להודות, הוא עשה את שלו והוא עשה את זה טוב. סצנות של דגים נתקעים בתוך עין, סצנות של חרב שמשספת וחותכת ובועטת ונושמת ודומעת ואפילו בוכה וסצנות של תינוקת אחת אסיאתית שגונבת לכל שאר הגיבורים את ההצגה. אז כשמצרפים את כל הסצנות האלו לג'וקר כל המינוסים שחושבים שהסרט הזה יבזבז לכם את הזמן, והעובדה שלא היו תינוקות אסיאתיים במערב הפרוע, והעובדה שבפוסטר של הסרט מגדירים אותו 'מהיוצרים של שר הטבעות' שכבר מההתחלה נותן לאנשים קצת קונוטציות על אפוס טרילוגי נרחב ורב עלילה אז אני חושב אחרת - הסרט עשה את שלו, מבחינתי לראות חרב חותכת טיפת גשם בסלואו מושן או סצנות שרק במשחקי מחשב מצפים לראות, כל אלו וגם יותר מזמינים את כל מי שרוצה לראות קצת דם נורמלי בקולנוע לשבת ולהסתכל על 'דרכו של לוחם'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
