סרטי אגדות הם סרטים נדירים, עוד יותר נדיר למצוא סרט שמדבר על מיתוס בתולת הים הקלסית שעולה מן המים, משילה פרוותה, מתאהבת בבן אנוש ובמשפחתו ובורחת מכל מה שהעבר שלה מייצג, והכי נדיר למצוא סרט אגדה שרק לוחש לך על מיתוסים ומתנגן עליהם לאיטו בלי באמת להראות אפילו פיסת פנטזיה.
קולין פארל ממשיך לשחק בסרטים שמוציאים ממנו את כל סוג הניבים באנגלית, והפעם בתור אדם שגר באיזור סקטונד ושות', עיירת דייגים קטנטנה ואפרפרה למדי, עם בת חולת כליות וגרושה שבגדה בו עם ג'ינג'י מכוער, יש לו גם חלומות על קצת קסם שינחת עליו ויעיף מהלחיים שלו לעזאזל את שגרת היום יום והקרייבינג לקצת אלכוהול, כי זה מה שאנשים מבוגרים עושים בעיירה הקאלטית, משתכרים. ואז יום אחד, משום מקום, הוא מעלה אל הספינה את רשת הדגים שלו ובפנים ישנה בחורה יפהפיה מעולפת. בהתחלה הוא רץ לקרוא לעזרה אבל אחרי כמה שניות הוא קולט אותה נושמת, ועם הנשימה מתחיל הקסם.
מתחילתו הסרט מנגן לפרל על הקו המחבר בין המציאות לפנטזיה, הבחורה מציגה את עצמה כמישהי לא ברורה ולא מוכרת שמפחדת לפגוש אנשים אחרים מלבד הדייג שהציל אותה ופרש עליה כנפיים, היא מפתחת לעצמה סרטים בראש והוא בטוח שהיא רק חלק ממיראז' שווא שנוצר בגלל שהוא בגמילה יותר מדי זמן, אבל גם אדי ההזיות לא מונעים ממנו להתאהב.
סרט שקל ללכת בו לאיבוד אבל גם קל לרצות לחנוק אותו באמצע, עצה פשוטה: אם הוא מעלה לכם את הג'ננה אל תשחררו אותו עדיין, אני קלטתי שהוא דווקא סרט מקסים לקראת הסוף, אם זה שווה את זה - זה כבר הסרט שלכם.
ספוילר (או במילים אחרות, אפשר לקרוא אחרי שראיתם)
סמים, תמיד כל הסיפורים הכי יפים נוצרים כי יש זאב רע שרודף אחרי אישה יפה שגנבה לותיק מלא בהירואין, ואז נעלמה ממנו ומהחיים הישנים שלה, אהבתי איך שהבמאי הצליח ליצור סוג של אגדה מודרנית לא ברורה עם טיפות של קסם בלי באמת להשתמש בשום אפקטים מיוחדים, ומצד שני הוא יצר דרמה בכיינית, רומנטית ומייבבת, אבל מה, חופשי סרט יפה.