orenjada

ברכני אבי כי חטאתי, נכנסתי לתוך כור היתוך טלוויזיוני מול מיליוני אנשים, התעלמתי מהמצלמות, ניצלתי הזדמנות ועלה לי השתן לראש. ברכני אבי כי חטאתי, אני אחת הדמויות היותר משעממות שיש בבית של האח הגדול ומשום מה אני שואבת יותר מדי תשומת לב. ברכני אבי כי חטאתי, נכנסתי מאורסת ורצתי רחוק מדי, קרוב מדי ולא הגיוני בכלל. בנוסף להכול אבי אני גם לא מדברת עברית רהוטה, אני מקפלת רגליי ולא עומדת מאחורי מעשיי, אני גם הראשונה בישראל שאחראית אישית לז'אנר חדש שרק יילך ויצבור תאוצה בעתיד, ז'אנר הפורנאליטי. בנוסף להכול גם קשה לי להתמודד, אני מנסה להיות בוגרת אבל כל מעשה שנעשה רק מוציא אותי יותר ילדה ממה שאי פעם חשבתי שאני יכולה לצאת. ברכני אבי כי חטאתי, אין לאן לברוח, הנחש יצא מהשק ,אני סוף סוף מודעת לנזק שעשיתי, לעשות אחורה פנה כבר אי אפשר. ליהיא

מתחילים להריח את הסוף, רק נפטרנו מחמישה דיירים ואז מכניסים לנו עוד ארבעה, מה שזה אומר שחזרנו שוב פעם לנקודת ההתחלה, רק במקום יורם, יגאל, התאומות ולליאם אנחנו מקבלים את רם "חי בסרט שלא מהעולם הזה", הילה "'קמפיין אעשה הכול בשביל לעשות מיליון שקל בחודש וחצי", תומר "זיינו אותי בתחת כי אני אצליח להכניס אנשים שאני לא מכיר לבלבלות", מירב בטיטו שכבר העלתה לטוויטר של יהודה נוריאל את הסעיף ואחרון חביב אבירם, שעם כמה שכואב הלב לראות אותו וצודקת ליהיא שהוא פאקינג פסיכוטי להיכנס לתוך בית שיכניס אותו לסרטים, אבל גם הוא צודק, המיליון היה מורעף לכיוונו אם הוא היה נכנס ומשחק בקלפים שלו נכונה, לא שגם ככה הכניסו אותו לבית, אולי עונה אחרת, אקסים נגד מונפות תופס?

לא קל לראות את הדיירים שנותרו שם, גם בגלל שאף אחד עדיין לא הרוויח את המיליון כמו בן אדם, כי אף אחד עדיין לא אותנטי לחלוטין שם, אחד אחד אנשים שחקנים ועדיין לא ברור בעין מי עושה את מה שעושה בשביל המצלמות ומי עושה את מה שעושה מתוך רגש שמתעצם מהבטן. לא קל לדעת שאנשים כמו דנה ויואב מקבלים קמפיינים בחוץ שעוזרים להם להתקדם עוד כמה ימים בבית למרות שלא הרוויחו את המקום שלהם בגרוש. אולי מישהו צריך לקחת על עצמו את הקמפיין ולהריץ את אלעד לנשיאות הבית, כמו בעונות האמריקאיות וכמו שהיה בעונה השנייה עם שרה שהייתה ראש ממשלת בית האח הגדול, ליצור את האינטריגות ולא בצורה של "ניקח לנו לכלוך ובמקום לטאטא אותו מתחת לשטיח נוציאו אותו לאור", אבל הבעיה היא שלנו, רצינו ריאליטי, קיבלנו ריאליטי, או בציטוט של אימא שלי: "יש גבול לזבל".