אחלה עבודה יש לשופטים של כוכב נולד, תחשבו על זה לרגע - לשבת בראש שולחן, יש לכם משרתים, יש לכם בר כמעט פתוח, יש לכם בידור וצחוקים, ויש גם היכולת לקבוע החלטות "כביכול" הרות גורל לילדים (לרוב) שרוצים כל שנה הבאה לנוח עם רבע מיליון שקל בחשבון בנק ויותר מדי ראיונות עיתונאיים. הבעיה היחידה של השופטים שחוץ ממופע בידור הם גם צריכים אשכרה לשבת על התחת ולהקשיב לבולשיט, בכיינות וייבובים בלתי מוסברים, וחלק מהזמן הייבובים האלה באים מאנשים שבחיים שלהם לא נתנו לרגשות להתפרץ החוצה, וזה עוד בלי לדבר לשנייה על בשידור חי. במסגרת העבודה שלהם עוד לפני מצב נבחרת השופטים בסך הכול צריכים להגיד מה הם חושבים על יכולת שירה כזו או אחרת, גם אם הם לא הכי מוכשרים בזמרה אז הם מוכשרים בהוצאת אלבומים או בבתי ספר לשירה או ביחצ"נות או סתם בתור מוביל תוכנית ריאליטי שקיבל על עצמו מונופול כבר עשור. בקרוב המצב הולך להשתנות כי רשת כבר קנתה את הזכויות לתוכנית 'הקול' בו שופטים בלי לראות איך המתמודדים נראים, הכול על מצב עיוור. ואם ליידי גאגא יכולה להרשות לעצמה להילחם בכוכב נולד מעניין מי זה יהיה בארץ שינסה לשבור את המונופול של טמירה ירדני הפקות. בכל מקרה הכול אותו חארטה - אנשים עושים קריוקי - ההפקה עושה ג'ובות - מדי פעם הבלחה של זמר/ת למופת.
אחרי שסיימנו עם מצב האודישנים המייאשים (7 פרקים ארוכים מדי) שהביאו מאה איש למצב צמצום לרבע התחיל מחנה האימונים (שהוא לא בדיוק כזה, חייבים לשנות לו ת'טייטל, כולה מתמודדים שעומדים לשיר ולקבל הזדמנות של אחד לכ-30 להוציא אלבום חינם) בו לא באמת מאמנים אף אחד אלא רק רואים כמה קל לראות אנשים נשברים מול המצלמות כשלא נותנים להם לישון יותר מדי ומעמידים אותם במבחנים לא פשוטים של ללמוד שיר בעל פה, אני יודע - זה לא קל, אבל הפאלטות של חלק מהם היו פשוט זוועה לתפארת, הדבר הטוב מהתוכנית זה שלפחות ב"מחנה" לא ניסו למרוח אותנו יותר מדי, מי שלא הראו לנו אודישן ראשון שלו הוא גם מי שלא הראו מצב דואטים שלו, כי העבירו אותם רק כדי להגיד "תראו איזה יופי, יש לנו מאה", היו יכולים לעשות את זה יותר פשוט, במצב של "תראו יש לנו 30 איש, מצמצמים עשר ויש נבחרת". אבל ניחא, בחרנו לראות תוכנית שירה אז צריך לסבול את הבולשיט בנוסף לנורמה.
- לא הייתה סיטואציה קלה לראות את עידן חיים מייבב מול המצלמה כי הוא כל כך בטוח שהוא לא טוב אז הדבר היחיד שהוא יכול לעשות זה להישבר כי כשמתייחסים אליו עם דמעות בעיניים זה הרבה יותר קל מלאכול אותו במצב בחור עם רגליים על הקרקע, כי לנגן על הרגש עובד על השופטים, ולזכותו ייאמר שטוב שהוא בכה בשיר שלו, גם אם לא תמיד הבינו מה הוא שר כשערבבו בזה דמעות לפרקים זה לא נשמע מאולץ ונשמע כמו מישהו שפשוט נותן ומפציץ, הוא רק חייב להפסיק לחזור ולהגיד בדיוק את אותם מילים: כוכב זו ההזדמנות האחרונה שלי, הברירת מחדל, אצל השופטים זה מעלה ברירה כי הם לא רואים את כוכב כניחא, אלא כפצצת רייטינג שרק יכולה לעזור לילדון שרוצה לשיר, והוא רואה את זה כסף שבירה לפני נפילה לתהומות אליהם הוא לא רוצה להגיע, הוא בטח מתבייש לא רק במצב שירה שפתאום רואים את הפרצוף שלו, הוא נראה לי מתבייש שהוא בכוכב נולד, מקום אליו הוא בחיים לא דמיין שהוא יוכל להגיע, בעיקר בזכות הרפוטיישן שיש לתוכנית הזו בכספת רייטינג שזה כל מה שהיא מנסה להשיג. הצמידו לעידן רקדן לא נולד בשם ציון חורי, הדואט עבר יחסית חלק, ואילולא הדרמה שיצר במו שיניו עידן לא היה צורך להתייחס אליו יותר מדי, כי גם אם הרקדן יעבור הלאה אני לא רואה עתיד מזהיר, כי הוא על הדרך, ובשר תותחים בנבחרת 3/4 מהם יכולים בקלות להיות.
- עוד שלשה שעלתה היום להופיע הייתה ילנה, ההיא שחקיינית מרגול החליטה לפרוש על תחילת הדרך בלי סיבה ברורה כי היא הייתה יכולה בקלות לעבור הלאה (אלא אם כן כל מה שעשתה באודישן הקודם היה חיקוי לתפארת ולא ידעה איך הטלוויזיה תאכל אותה אם תחליט להמשיך), ילנה הצטרפה לאורטל וישי, אורטל דווקא יכולה בקלות להיות זמרת, היא רק חייבת להפסיק לדמוע כל פעם שמדברים אליה, מרוב רגש היא שוכחת להתנתק וזה ניכר, אפילו יותר מדי ניכר, איך היא תאכל שידור חי אם יכניסו אותה זה אותו הסרט שאור קולנברג מלפני כמה עונות אכל, לחץ דם גבוה ושטויות מסביב. אל השתיים הצטרף ישי, עוד אחד שעדיין לא ברור לי אישית מה בדיוק עושה שם עדיין.
- ללירון רמתי הצמידו מישהו שלא נתקלנו בו באודין הראשון ככה שכל תשומת הלב תתמקד בו ותספר את הסיפור שלו (שמתחילת הדרך כבר ידוע, הזמיר שלא ניגש לאודישן וחברה שלו רשמה אותו באישון הלילה ועבר ונכנס והתקדם והגיע כמעט עד הסוף, אם בכלל), בחר שיר זוועה של יורם גאון, אבל המצב שלו זה שהעזר לנגדו גרם לרמקולים של הטלוויזיה לחרוק ככה שלשלב הבא והלאה הדרך קצרה יותר.
- את הקצב ארז שמואלי והילדה מצב כפית קלרה סבג (שחוץ מלדבר על שם של שיר בלשון זכר במקום נקבה לא חטאה ביותר מדי מניירות) היה צפוי שיעבירו, הסיפור שלהם סופר כבר מתחילת הדרך, הפרומואים מפארים את קלרה עוד לפני שהעונה התחילה, אז לא לתת לה מצב נבחרת? המזל של ארז שהוא נשמע עיתים כמו מיכה שטרית, ככה שהוא לא צריך להפריז ביכולת שירה מרשימה אם הוא רק מספר סיפור בקול צרוד, ככה או ככה היה עובר.
- מישהו יכול להגיד לי מי זה בכלל אושר בחטה? לא קיבל מיני זמן מסך בתחילת הדרך והיום הצמידו לו את ההבטחה הכי גדולה מבין הגברים בנבחרת, דוד לביא, בשביל מה האודישן הזה היה טוב אם לא רק כדי לשמוע קונטרה למיני תום יורק? את שניהם העבירו שלב הלאה, בחטה יילך בשבת אם לא בהמשך ולביא, יש לו עוד הרבה על הראש לפני שיתחיל להפגיז לנו בלייב עם גיטרה ובמה שקטה, בליינד.
- בקטנה על נעמה כהן וחגית יאסו, ילדת הבמבה והילדה המארחת, אני חייב לבקש משתיהן שיפסיקו לרקוד כשהן שרות, אולי במקצוע אחד הן יצליחו, בשני אני בספק, כמו עוויות קטנות כאלה של אנשים שלקחו כמוסה מקולקלת, המזל של השתיים שבלשיר הן יכולות לעשות בית ספר, כזה או אחר זה לא הסרט.
- לגבי אופיר דניאל ויהונתן משה עדיף לקמץ במילים, יהונתן הוא איש מעצבן, אמנם לא ברמה של אור גלעדי אבל עדיין לא הבנתי איך להתמודד עם דמות ריאליטי שכל פעם שרואה שיש עליה מצלמה חייבת לעשות מין מעשה מטומטם, זה בדיוק סוג הדברים שגורמים לי לפעמים לשנוא ריאליטי, שהמודעות למצלמה היא עד כדי כך גדולה שהכול נראה כזה מצוייר, בכלל באודין הייתה לי הרגשה שהוא נכנס לאופיר עוד לפני שהלה מסיים מילה. לגבי אופיר הסרט יותר קל, לנבחרת אני מאמין שהוא ייכנס, מה הוא יעשה משם והלאה זה שלב אחר במערכה.
וכמו בפרק הקודם אז ככה גם בפרק של היום, את הגרנדיוז שומרים לסוף, ניצחת איתי הכול זה קלאסיקה, ואחרי היום הקלאסיקה הרימה ראש ונבחה קלות כי הבטן שלה שבעה, והמבין יבין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
